עריכת הדף "יחיאל הלפרין (מחבר)" (פסקה)

==תולדות חיים==
רבי יחיאל הלפרין היה בנו של רבי שלמה הלפרין, גאון ב[[תורה]] ומקובל, ורבה של סוקולוב ולברטוב, מצאצאי ה[[מהרש"ל]] ומיוחס עד ל[[רש"י]].

כיהן בתחילה כרב בהלוסק. משנת [[תע"א]] ועד לפטירתו כיהן כרבה של [[מינסק]], שם עמד בראשות ישיבה והעמיד תלמידי חכמים מופלגים. ביאתו למינסק נחגגה שבעה ימים במעמד חברי "ועד ארבע ארצות" וגדולי תורה רבים{{הערה|[[ספר הזכרונות]] פרק קא.}}.

[[הרבי הריי"צ]] סיפר: {{ציטוטון|עיקר התפשטות הישיבות ב[[ליטא]] היה משנות ת"פ עד ת"ק. התחלתן היה משנות ת"כ, וביותר ת"מ . . והתחלת התפשטות הישיבות הי' מבעל סדר הדורות, אשר הי' בעצמו ר"מ גדול והעמיד הרבה ראשי ישיבות}}{{הערה|ספר השיחות תרצ"ו ע' 134.}}. בישיבתו של רבי יחיאל התקיימה חבורה מיוחדת ללימוד [[תורת הקבלה]] בהדרכתו האישית. בין תלמידיו המקורבים שעסקו רבות בקבלה, ומאוחר יותר נמשכו ל[[תורת החסידות]] והתקרבו ל[[הבעל שם טוב|בעל שם טוב]], היו רבי [[ניסן (הרקי)|ניסן מהרקי]] ורבי [[יוסף יצחק משריי]], דודו של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[ספר הזכרונות]] פרק נא. קא-ב.}}.

בהתאם לצוואתו עברה רבנות מינסק לבנו ממלא מקומו רבי משה שהיה אב"ד דאלהינוב.

רבי אפרים פישל אב"ד טיקטין, העיד בהסכמתו לספר "ערכי הכינויים" של רבי יחיאל, ש"הוא מצווה ועומד מאביו זקנו, ה"ה הרב הגאון החסיד איש אלהים המפורסם מוהר"ר יחיאל שהיה אב"ד ור"מ דק"ק מינצק, שצוה בניו ובני ביתו אחריו שיקבלו עליהם ועל זרעם, להוציא מחשבתו מחשבת הקודש מכח אל הפועל להדפיס ספריו"{{הערה|מתוך הקדמת רבי נפתלי משכיל לאיתן ממינסק לסדר הדורות המתוקן מהדורת ווארשה.}}.

ספריו של רבי יחיאל, הן "ערכי הכינויים" והן "סדר הדורות", מובאים ב[[תורת החסידות]] ומתבססים עליהם{{הערה|ראה אור התורה נח (כרך ג) תרטז,א. בשלח עמ' תכד. נ"ך שמואל-א עמ' לג. סידור עמ' רצט (צויין ע"י המניחים בשיחת ש"פ בלק תשכ"ח דלהלן).}}. [[הרבי]] הזכיר זאת כמה פעמים, והביא הוכחה מכך לסמכותו של המחבר{{הערה|ראה שיחת ש"פ בחוקותי תשמ"א (שיחות קודש כרך ג' עמ' 495). ש"פ בהעלותך תשמ"א (שם ע' 651). ש"פ האזינו תשמ"ב (התוועדויות תשמ"ב כרך א' עמ' 109).}}. כמו כן הסביר הרבי שלרבי יחיאל סמכות יתירה בתחומו העיקרי, חקר סדר הדורות: {{ציטוטון|בתחום של תולדות עם ישראל, סדר הדורות ודברי ימי חייהם של התנאים וכו' – היו גדולי ישראל שהתעסקו והקדישו מזמנם לכך, ולכן ניתן לסמוך עליהם, לעומת גדולים אחרים שאכן היו גדולים בתחומים אחרים, אך לא בתחום זה של חקר סדר הדורות, ולכן לא ניתן לסמוך עליהם (כל-כך) כשנוגע הדבר לנידון-דידן [בדוגמת ההסבר{{הערה|רא"ש ב"ק פ"ד ס"ד.}} לכלל "הלכתא כ[[רב (אמורא)|רב]] באיסורי וכ[[שמואל]] בדיני (ממונות)"{{הערה|בכורות מט, ב.}} – משום שכל אחד התעסק במיוחד בתחומו]}}{{הערה|שיחת ש"פ בהעלותך הנ"ל.}}. חיבוריו מובאים פעמים רבות גם בתורת הרבי{{הערה|ראה ברשימה "בעל מחבר ספר 'סדר הדורות'" בקישורים חיצוניים.}}.