עריכת הדף "יחזקאל אברמסקי" (פסקה)

==תולדות חיים==
הרב אברמסקי נולד בכפר דשקאווצי ב[[מחוז הורדנה|פלך גרודנא]] ב[[ו' באדר]] [[תרמ"ו]]. למד בישיבת נובהרדוק אצל הסבא והתעלה ב[[לימוד התורה]] מתוך שקידה נפלאה. ב[[תרס"ג]] [[סמיכה|נסמך להוראה]] על ידי הגאון בעל [[ערוך השלחן]]. בשנת [[תרס"ד]] החל ללמוד בישיבת טלז ונתפרסם בשם "העילוי ממאסט", וב[[תרס"ז]] עבר לישיבת רמייליס בוילנא. בער"ח [[תמוז]] [[תרס"ט]] נשא לאשה את בתו של הגאון רבי ישראל יהונתן ירושמסקי חתן הרידב"ז.
 
בשנת [[תר"ע]] עשה מספר חדשים במחיצתו של הגאון רבי [[חיים מבריסק]], והיה מקורב אצלו מאד{{הערה|וגם כאשר ברח הגר"ח ב[[מלחמת העולם הראשונה]] מבריסק למינסק, היה הרב אברמסקי מצוי אצלו הרבה, והשתעשעו יחד בדברי תורה.}}. בשנת [[תער"ב]] נתקבל כ[[רב]] ואב"ד בעיר [[סמיליאן]], ב[[תרע"ד]] בעיר סמאלאוויטש, וב[[תרפ"ג]] עלה על כס הרבנות בעיר ה[[תורה]] סלוצק וישב על מקומו של הגאון רבי [[איסר זלמן מלצר]]. בכל המקומות בהם נשא ברבנות הקדיש עצמו לחיזוק [[לימוד התורה]] וקיום ה[[מצוות]], ואף פעל ממקום שבתו לחיזוק הקהילות היהודיות בכל רחבי [[רוסיה]].
 
ב[[תרפ"ה]] הוציא את החלק הראשון של ספרו חזון יחזקאל על התוספתא, וב[[תרפ"ז]] היה מעורכיו של הקובץ התורני [[יגדיל תורה]] ביחד עם הרב [[שלמה יוסף זוין]].
 
ב[[תרפ"ח]] קיבל מינוי להיות רבה של [[פתח תקווה]] אולם השלטונות הרוסים מנעו את יציאתו. בער"ח [[אלול]] [[תר"צ]] נאסר ונגזר דינו לעשר [[שנה|שנות]] מאסר ועבודת פרך במחנה הסגר בהרי אוראל. לאחר השתדלות רבה של הגאון רבי [[חיים עוזר]], נעשה הסכם בין ראש ממשלת גרמניה לבין סטאלין, שגרמניה תשחרר ששה אסירים קומוניסטים תמורתו, ואכן בעריוה"כ [[תרצ"ב]] שוחרר ממאסרו וחודש לאחר מכן גורש מרוסיה.
 
ב[[כסלו]] [[תרצ"ב]] הגיע ל[[לונדון]], באדר של אותה שנה הצליחו לצאת אשתו הרבנית ושנים מבניהם{{הערה|ר' שמעון בלונדון ור' מנחם בירושלים.}}, ורק חמש שנים לאחר מכן שחררו הרוסים את שני הבנים הגדולים{{הערה|ר' משה ור' יעקב דוד.}}, שנשארו קודם כערבון שהרב אברמסקי לא יוציא לעז על שלטונות רוסיה. עם הגיעו ללונדון התמנה לדיין ולרב בקהילת "מחזיקי הדת". ב[[תרצ"ה]] התקבל לאב"ד העיר לונדון.
 
ב[[תש"ה]] הוציא לאור את ספרו "ארץ ישראל - נחלת עם ישראל". בשנת [[תש"י]] בהיותו עדיין בלונדון, קיבל את "פרס הרב קוק לספרות תורנית" מעירית תל אביב.
 
ב[[תשי"א]] עלה ל[[ירושלים]] והמשיך בכתיבת והדפסת ספרו חזון יחזקאל שזכה להדפיס ממנו כ"ד כרכים על התוספתא והש"ס{{הערה|וע"ש זה נקרא המושב החרדי בדרום הארץ בסמוך לקריית גת.}}.
 
נפטר ב[[ירושלים]] ב[[כ"ד אלול]] [[תשל"ו]] בן תשעים שנה, ונטמן ב[[הר המנוחות]].