עריכת הדף "יוסף יצחק נאה" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[חברון]] בשנת [[תרנ"ו]] כבן שני לאביו הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאמו מרת מוסיא עטא.

כנער למד בישיבת תורת אמת חברון ובישיבת תורת חיים בירושלים.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בי"ד אדר ראשון תרע"ג עם בת דודו מרת בתיה (באשה) פרומה, בתו של הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] ומרת חנה.

לאחר החתונה קבעו בני הזוג את מגוריהם בירושלים.

בימי [[מלחמת העולם הראשונה]], נדד יחד עם שאר בני המשפחה המורחבת למצרים, ועסק שם במסחר אריגים בשותפות עם שני יהודים נוספים, וראה ברכה בעסקיו. כאשר נרגעו רוחות המלחמה וחזר לירושלים, רצו השותפים להמשיך בעסק, אך הוא משך את ידיו וחזר לשקוד על תלמודו.

התגורר בשכונת זכרון משה ושימש לפרנסתו כטוען רבני מומחה, בעל התמחות מיוחדת בדיני ממונות.

שמעו כטוען רבני יצא למרחוק, ולעיתים קרובות התבקש לכתת רגליו לשמש כטוען רבני במקומות מרוחקים ואף ערך נסיעות לחו"ל כולל הודו וארגנטינה.

במשך תקופה ארוכה שימש כטוען רבני של הרבנות הראשית בירושלים, ובין השאר שימש כנציג הרבנות הראשית בנושא ועדות השחיטה המשותפות עם הרבנות והעדה החרדית.

עסק במעשי צדקה וחסד, והיה הממונה על חלוקת התמיכות בתושבי ירושלים מטעמו של הנדיב מר יצחק שלום מארה"ב.

בעת ביקורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בארץ הקודש, זכה ליחידות וביקש ברכה להצליח בניתוח שהיה נצרך עבורו בשל הכאבים העזים שסבל מהאבן בכליותיו, שהיה מסובך מאוד באותם ימים, אך הרבי אמר לו שאינו צריך ניתוח, ולמחרת האבן יצאה מעצמה{{הערה|מסע הרבי בארץ הקודש עמוד 111.}}.

בשנת תרצ"ב ההדיר את ספרו של הבן איש חי.

בשנים תש"ד - תש"ח נמנה על מנהלי ישיבת [[מדרש שמואל]] שפעלה בעיר העתיקה של ירושלים. בעקבות הירצחו של הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]] במהלך המלחמה, לקח על עצמו את ניהול כולל חב"ד באופן זמני, וכאשר נודע לאדמו"ר הריי"צ על המקרה הטראגי, הורה שהרב נאה ימשיך בתפקידו עד להקמת הנהלה חדשה{{הערה|שבועון בית משיח 1127 עמוד 35.}}, שהוקמה בכ"ג סיון תש"ט{{הערה|שבועון בית משיח 757 עמוד 80.}}.

נפטר בחול המועד סוכות [[כ' תשרי]] [[תש"ל]], ונטמן בבית העלמין הר המנוחות בירושלים.