עריכת הדף "יוסף יצחק בוטמן" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[ט' תמוז]] [[תשי"ט]] ב[[ניו יורק]] לאביו הרב [[שלום בער בוטמן]] ולאימו מרת דבורה, בתו של ר' [[חיים שמריהו גוראריה]]. בהיותו בגיל תשע עברה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[תל אביב]]. קודם הנסיעה זכו בני המשפחה ל[[יחידות]] אצל הרבי.

בצעירתו למד בישיבה קטנה [[תורת אמת]], ובישיבות תומכי תמימים ב[[תומכי תמימים לוד|לוד]], וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]].

בחודש אלול תשל"ה נכנס ליחידות אצל הרבי ושאל באיזו ישיבה ללמוד, מכיוון שחברי כיתתו ב[[תורת אמת]] הלכו ללמוד בישיבות אחרות והכיתה התפרקה. הרבי השיב לו להיוועץ באביו, שיעץ לו, לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שם התחבב על המשגיח הרב [[חיים אשכנזי]] שאף הכניס אותו ברבות הימים לעבודה בישיבה.

בשנת [[תש"מ]] היה אמור הרב בוטמן לנסוע לשנת ה'[[קבוצה]]', אך בעקבות הוראה מהרבי{{הערה|ס' מגדל דוד חלק ח'}}, והחלטתו של ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]], נסע ל[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד במגדל העמק]] שנפתחה בשנה שעברה, לשמש בה כשליח, יחד עם חבריו [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], ועוד.

בשנת [[תשמ"א]] נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ב-770.

לאחר נישואיו עם רעייתו למשפחת לנסברג מ[[ירושלים]], ניהל את [[בית חב"ד]] בשכונת ג'סי כהן ב[[חולון]]. ב[[חודש אלול]] [[תשמ"ב]] החל לשמש כ[[משגיח]] ו[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], באישורו של [[הרבי]]{{הערה|[[ימי תמימים]] חלק ח'}}. כאשר כתב לרבי שאולי עדיף שיעזוב את עבודתו, מתח הרבי קו על המילה 'לעזוב' וכתב תחת זאת 'להמשיך'.

בשנות הנו"נים מונה ל[[משגיח]] ראשי בישיבה, בתפקידים אלו הוא מכהן עד היום. בנוסף לכך הוא משמש כחבר ההנהלה החינוכית של התלמוד תורה בלוד וכפעיל ב[[בית חב"ד נמל התעופה]].

גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו של הרבי ]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]].

ידוע כ[[בעל מנגן]] גדול.