עריכת הדף "יוסף חן" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרנ"ו]] ב[[עיירה]] [[רוגצ'וב]] לאביו הרב [[דוד חן (בן אברהם אהרן)|דוד חן]], כצאצא לר' [[פרץ חן]].

בצעירותו, בין השנים [[תרס"ד]]-[[תרע"ג]]{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/08_060.jpg על פי הכרטיס שלו בספר החסידים].}} למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ובשנים אלו אף למד את מלאכת ה[[שחיטה]].

לאחר סיום חוק לימודיו, שימש במשך שנים רבות כשוחט ובודק בעיר [[חרקוב]], ומסר את הנפש על שמירת הגחלת ברוסיה הסובייטית.

גם כשחלפו מספר שנים אחר נישואיו, לא התברך בפרי בטן, ובהתוועדות עם אדמו"ר הריי"צ ב[[חג הפורים]] בשנת [[תרפ"ו]] הבטיח לו אדמו"ר הריי"צ שיזכה לבן באם ייקח על עצמו לפרנס 'מלמד' במשך שלוש שנים{{הערה|אין בידינו מידע מה אירע בפועל בנוגע להתחייבות שקיבל על עצמו, אך הוא נפטר ערירי ולא זכה לפרי בטן כל חייו.}}.

על אף הקושי לקבל אשרת יציאה מברית המועצות באותן שנים, עובדה בעקבותיה קיבלה ברית המועצות את הכינוי 'מסך הברזל', זכה באופן ניסי לאשרת יציאה, ובשנת [[תרצ"ו]] עלה לארץ הקודש, וקבע את מגוריו במושב כפר יחזקאל, שבעמק יזרעאל.

עם הגיעו הצטרף למספר מבוגרים תושבי המקום להקמת בית הכנסת, ובהמלצת [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] התמנה לשמש כרב של יישובי הסביבה, וכעבור תקופה לא ארוכה, אף החליף את השוחט המקומי בתפקידו, עקב עזיבתו את האזור, ובהמשך אף החל לסדר חופה וקידושין.

כאשר כתב לאדמו"ר הריי"צ על הקושי שיש לו בהגיעו לסביבה רוחנית רחוקה כל כך, זכה למענה ארוך ומפורט שהקב"ה הוא זה שמכוון את צעדי האדם, ויש לו תפקיד ושליחות בכל מקום שהוא מגיע{{הערה|"רוח קר נודף ממכתבך, כותב אתה, אשר בכל העמק מלבד בעפולה אין בית טבילה, ומסתפק אתה במליצת "לדאבון לבנו", כאלו באמירתך זו כבר עשית כל מה שהי' אפשר לעשות בענין הזה, ומתנחם אתה בזה, אשר הנכבד הר"א שי' פעלדשטיין בונה ביהכנ"ס ועוסק בשמירת שבת, ואתה עוזרו בזה, וגם אתה לומד ברבים בש"ק עין יעקב ופרקי אבות, ואדות בית הטבילה הנה כתבת אלי להיות בעזר, וחסל. לא, גדלה הקרירות במאד מאד, והבין לא אוכל, איך אפשר הדבר: אברך מתלמידי התמימים בא ממדינה המגדלת גבורי כח בשמירת והרבצת היהדות תורה ויראת שמים וחסידות במס"נ בפועל, לא רק בכח כ"א בפועל, בא ומסתדר, מתיישב בישוב שאין בו בית טבילה, ובשבוע החמישי או בששי להיותו שם, הוא מתבונן לכתוב אלי מזה, ובעצמו הוא יושב בחבוק ידים. עליך היה – בימים הראשונים לבאך – לחפש עצות מעצות שונות איך לעורר על אדות בית טבילה..", וכך ממשיך הרבי ומבאר כיצד היה אמור הרב חן לנהוג, ולבסוף מורה לו כיצד לנהוג בפועל ואיך לפעול עבור עתידו הרוחני של כפר יחזקאל".}}.

השפעתו הרבה על תושבי האזור כולו היתה רבה, והוא היה מכתת את רגליו לחזק את עניני היהדות עד כמה שידו הגיעה.

בשנת [[תש"ו]] עזב את כפר יחזקאל ועבר להתגורר ב[[נתניה]], שימש כשוחט ובודק ראשי, היה שותף בהקמת שיעור תניא ופעל להקמת בית כנסת חב"ד בעיר.

ב[[ו' כסלו]] [[תשכ"ה]], באמצע ששהה במשרדו של עורך דין למטרת העברת דירה שהיתה רשומה על שמו לטובת אגודת חב"ד עבור הקמת בית כנסת חב"ד בעיר - קיבל התקף לב ונפטר.

נטמן בבית העלמין בנתניה, ועל מצבתו נחקק הכיתוב: "שו"ב ראשי דעיר נתניה יצ"ו, מזקני חסידי חב"ד. בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים בליובאויטש, ולא מש מאהלה של תורה, כל ימי חייו למד ולימד לרבים".