עריכת הדף "יוסף חיים זוננפלד" (פסקה)

==תולדות חיים==
מוצאו היה ב[[עיירה]] וורבו בסלובקיה, בזמנו חלק מהממלכה ההונגרית, שם נולד בו' בכסלו ה'תר"ט התחנך אצל גדולי תורה שרחשו לו הערכה מרובה, ביניהם הכתב סופר, בנו של ה[[חת"ם סופר]]. הרב זוננפלד עמד בראש החוגים "היראים" הקנאים במחצית השנייה של המאה ה-19.

בה'[[תרל"ג]] (1873) עלה ל[[ארץ ישראל]] יחד עם מורו, הרב אברהם שאג-צוובנר, תלמידו של החת"ם סופר, והשתכן בעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. הוא התקרב לרב יהושע לייב דיסקין ולבנו, ורכש עמדת השפעה ביישוב הישן. בין היתר ייסד את שכונת "בתי אונגרין". יחד עם הרב דיסקין הקים בשנת ה'[[תרל"ח]] (1878) את "בית הדין של החוגים היראים". השניים גם איחדו את כוללי ורשה והונגריה.

הקים את [[העדה החרדית]] בשנת ה'[[תר"פ]], בגלל התנגדות חלק גדול מבין היהודים שומרי המצוות בירושלים למינוי של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]] שנבחר כרב הקהילה האשכנזית ב[[ירושלים]] בידי "הועד הכללי כנסת ישראל" שהיה קשור לרוב הרבנים ומוסדות התורה האשכנזיים בירושלים. הרב זוננפלד ותומכיו ראו במינוי זה כיוון השתלטות של התנועה הציונית על היהדות ב[[ארץ ישראל]]. בחודש [[אייר]] ה'תר"פ ארגונים ורבנים שתמכו בעדה החרדית הכתירו את הרב זוננפלד כרבה של ירושלים, ובין המכתירים נמצאו גם נציגי [[כולל חב"ד]] הרב [[משה הורנשטיין]] והרב [[יוסף לוי חגיז]], אך מאידך שלחו נציגי נכבדים מהמוסדות האשכנזיים בירושלים ב[[י' בכסלו]] תר"פ מכתב לרב קוק שבו הם מבקשים ממנו "להיענות לרצונם לראותו מכהן ברבנות ירושלים", בין החותמים היה גם נציג כולל חב"ד, הרב דוב באייוער ליפמן.