עריכת הדף "יוסף אברהם פיזם" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[ארץ הקודש]] ב[[א' טבת]] [[תשכ"ב]] לאביו הרב [[יגאל פיזם]], ולאמו מרת חנה. בילדותו למד בתלמוד תורה 'תורת אמת' של החינוך העצמאי ב[[חיפה]].

כשהגיע לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שם שימש כעורך ראשי ואחראי מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] בישיבה, תחת פיקוחו והכוונתו של המשפיע הגה"ח הרב [[יוסף ישעיה אייברהמס]].

בשנת [[תשל"ט]] נמנה על קבוצת בחורים מהישיבה בלוד שנשלחו לחצי שנה לחזק את ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. בסיום תקופה זו נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]]. עם סיום מסלול לימודיו בשנת [[תשמ"ב]], עוד קודם חתונתו, החל בהוראת הרבי לנהל את [[תלמוד תורה צבאות מנחם קריית שמואל|תלמוד תורה צבאות מנחם]] ב[[קריית שמואל]].

לאחר כשנה בה ניהל את התלמוד תורה בהצלחה רבה, בתור שנת שליחות, והעלה אותו על דרך המלך, השתדך עם מרת עדינה, בתו של הרב [[אליעזר פרלשטיין]]. על פי הוראת [[הרבי]], המשיך הרב פיזם בניהול התלמוד תורה אף לאחר חתונתו. במקביל, ניהל במשך תקופה גם את בית הספר החב"די המקומי לבנות ואת גני הילדים, כשנתבקש לעזוב את הקריות על מנת לכהן כרב ישוב ענה על כך הרבי: "ישתדל להמשיך במשרותיו עתה והרי הצליח בהם".

משנת [[תשל"ט]] החל לארגן מדי שנה את [[כינוס תורה|כינוסי התורה]] בקריות, ולאחר חתונתו משמש גם כמנחה כינוסי התורה, ומשתתף בהם לעיתים גם בשיעוריו בנגלה ובחסידות ובתורת הגאולה.

בקיץ של שנת [[תנש"א]], בעקבות הוראתו של הרבי להוסיף ב[[לימוד עניני גאולה ומשיח]], החל להרצות בנושאים אלה תוך ניצול הידע המקיף שלו, ואף ערך חוברות הסברה בנושא.

בשלהי שנת [[תשנ"ז]], התקיימה אסיפת עסקנים חב"דיים באזור קריית שמואל בביתו של הרב פיזם, ובעקבות מכתב מהרבי נפלה במקום ההחלטה להקים את ישיבת [[תומכי תמימים קריית שמואל]]. תוך שבועות ספורים הצליחו העסקנים לארגן את הבסיס להקמתה של הישיבה, והרב פיזם מונה כחבר ההנהלה הרוחנית של הישיבה.

עם הקמתו של [[אורו של משיח (קעמפ)|קעמפ 'אורו של משיח']] בשנת [[תשנ"ו]], מונה הרב פיזם לחבר ההנהלה החינוכית של הקעמפ.

ערך במשך תשע שנים את המדור 'פתגמי רבותינו' בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]. 

ביום [[ה' אלול]] [[תשע"ז]], קיבל הרב פיזם, כמנהל יחד עם צוות התלמוד תורה, תעודת הצטיינות ארצית, יחידה במחוז חיפה, על הצטיינות בית החינוך צבאות מנחם בתחום הערכי, בתחום החברתי ובתחום הרוחני. התעודה היוקרתית הונפקה על ידי המפקח הארצי הרב אוריאל עובדיה, המחמ"ד י. אלון והמפקחת ג. משיח. בראש חדש אלול ה'תש"פ התמנה למנהל על - של ת"ת חב"ד צבאות מנחם - חב"ד- חיפה והקריות.

ב[[חודש סיון]] [[תשע"ח]] קיבל סמיכה לרבנות (גם) ממכון סמיכה למעשה, חב"ד.
בשנת תש"פ למד וקיבל תעודה ממכון למען ילמדו והרבנות הראשית לחולון על עריכת חופה וקידושין. 
בשנים תשפא ותשפ"ב למד אצל הרב יהושע ליפש ממכון למען ילמדו,הלכות טהרת המשפחה וערך "שימוש" ב"מראות" אצל הרב חיים שלמה דיסקין. 
בשנת תשפ"ד לומד לדיינות במכון למען ילמדו. 

בנוסף, כיהן הרב פיזם כ[[משפיע]] ומגיד שיעורים בקהילת חב"ד ב[[קריית שמואל]] (עד להתמנותו כממלא מקום אביו כרב הקהילה וראש הישיבה), כשלצידו הרב [[שלום בער רייכמן]] והרב [[אסף חנוך פרומר]], כמו כן הוא משמש כ[[בעל תפילה]], במיוחד בימים הנוראים ובימים טובים.

עם פטירתו של אביו הרב [[יגאל פיזם]] ב[[י' ניסן]] [[תשע"ט]], התמנה על פי צוואתו לרב הקהילה, את הצוואה הקריא בשעת הלוויה הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] רב קהילת חב"ד הקריות וחיזק את המינוי כממלא מקום אביו ברבנות קהילת חב"ד קריית שמואל וראש ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש הקריות.ומאז הוא מוסר שיעור כללי בישיבה מידי שבוע בשבוע.

בחורף [[תש"פ]] התמנה להיות חבר ההנהלה הרוחנית של [[מכון הלכה חב"ד]].

בשנת [[תשפ"א]] מונה לחבר הוועדה הרוחנית באנציקלופדיה החב"דית - [[חב"דפדיה]].

באדר א' [[תשפ"ב]] החל להקליט שיעור יומי של תמצית הפרשה החסידית ב"תורה אור" ו"ליקוטי תורה", באורך של 10 דק'.

במנחם אב תשפ"ב ערך והדפיס את החוברת "לצביונה של שבת חסידית והחינוך לכך" (18 עמ').