עריכת הדף "יהושע וורנר" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד בירושלים לרב שמחה בונים ורנר, דיין בבית הדין של העדה החרדית ובנו של הרב משה מנחם מנדל ורנר, מקים שכונת בתי ורנר בירושלים. מצד אמו היה נכד של הרב יהודה לייב קסטלניץ, בן אחותו של האדמו"ר הראשון של חסידות סלונים הרב אברהם וינברג, בעל "יסוד העבודה".

כנער למד בישיבת תורת חיים.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת לאה למש' פרבר.

שימש כרב בעיר המילטון באונטריו שבקנדה, ולאחר שפוטר ממשרתו שם{{הערה|בעקבות דרשה תקיפה שנשא על החומרה והחשיבות בשמירה על [[טהרת המשפחה]].}}, בסביבות שנת [[תרפ"ב]], היגר לארצות הברית והתקבל לשמש כרב בפרובידנס, עיר הבירה של רוד איילנד, שם שימש ברבנות אחיו הרב [[אשר זאב ורנר]].

בהמשך, חזר אחיו ר' אשר זאב לארץ הקודש והתמנה לשמש כרבה של [[טבריה]], כאשר אחיו ר' דוד הגיע מארץ ישראל ושימש כרב ב'וועסט סייד' של העיר, והוא עצמו משמש כרב ב'איסט סייד'.

כחלק מפעילותו הרבנית, הקים מקווה טהרה מכספו הפרטי, וייסד תלמוד תורה בעיר, ובשנת [[תש"ה]] כאשר הגיעו שלוחי [[אדמו"ר הריי"צ]] לייסד את ישיבת [[אחי תמימים פראווידנס]], סייע להם בכל מה שיכל, והגן עליהם מפני התושבים שעיניהם היתה צרה.

בעקבות הקירוב שנוצר עם שלוחי אדמו"ר הריי"צ, החל להגיע פעמים רבות לאדמו"ר הריי"צ וזכה להיכנס ליחידות, כאשר בחלק ממהזדמנויות לקח עמו את בנו חיים.

באחת השנים הוזמן לנאום בדינר שנערך לטובת ישיבות תומכי תמימים, כאשר בזמן הנאום שנשא בעמידה, ישב אדמו"ר הריי"צ מצד אחד, והרבי מהצד השני.

גם אחרי שנסגרה הישיבה ולאחר הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ, המשיך להגיע לבית חיינו והיה נכנס ליחידות אצל הרבי.

כמו כן עמד בקשר עם החסידים, דוגמת ר' ישראל ג'ייקובסון, שאמר עליו שהוא "דערהויבנער איד".

כאשר הרב אושפאל שאל את הרבי אודות השידוך של אחיינית שלו עם בתו של הרב ורנר, התבטא הרבי: "אבא שלו היה יהודי צדיק"{{הערה|זיין טאטע איז געווען א איד א צדיק.}}.

נפטר בשבת [[ג' תשרי]] [[תשי"ד]].