עריכת הדף "יהודה לייב לוין (ירושלים)" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד לאביו ר' טוביה באוסטרולנקה, [[פולין]]. בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים רוסטוב|תומכי תמימים המחתרתית]] ב[[רוסטוב]].

לפני [[מלחמת העולם השנייה]] התגורר ב[[סרטוב]], והתפרנס ממסחר בשעונים. עם פרוץ המלחמה נעצר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] באשמת חדרים שהקיים ובעוון זה נשפט לעשר שנות מאסר. הוא נשלח לעבודה מפרכת במחנה סמוך לסרטוב בסלילת מסלולים למטוסים, אך כעבור ארבעה חודשים נקרא לחקירה, וכשטען בחקירה בגלל שהיה קצת מסוחרר בהשחה פרטית שהוא אזרח פולני שהגיע לא מזמן ל[[ברית המועצות]]{{הערה| הגיע באמת מפולין אך כמה שנים לפני }}.- שוחרר בנס. לאחר שחרורו ברח מסרטוב ויצא למסע ארוך ל[[סמרקנד]].

בהגיעו לסמרקנד נוכח במצב הקשה ששרר שם, כאשר המוני פליטים סבלו מרעב וממחלות, ביניהם יהודים וחסידים רבים, ורבים לא שרדו בתנאים הקשים והלכו לעולמם. הוא קם וייסד [[חברה קדישא]] שדאגה לאסוף את כל המתים היהודיים מבתי הרפואה בעיר ולהביאם לקבר ישראל, במקום לקברי אחים כנהוג עד אז. יחד איתו השתתפו במלאכה עוד חסידים, ביניהם ר' [[ישראל נח בלניצקי]], ר' [[אהרן יוסף בלניצקי]], ר' [[בנימין גורודצקי]], ר' [[שמואל גורביץ' (לוד)|שמואל גורביץ']] ועוד רבים, כשהוא מנהל ודואג לגייס תרומות למפעל .

לאחר מכן החליט בעצתו של ר' מענדל שיש להתעסק לא רק עם המתים, אלא גם עם החיים - ויזם קבוצת נשים שתבקר חולים בכל רחבי סמרקנד ותדאג לשלומם והצלת חייהם ואף העמיד אוכל לכל יהודי ודאג להפעלת מערכת שהצילה מאות ואלפיים.

כמו כן ארגן [[תלמוד תורה]] בעיר החדשה של סמרקנד{{הערה|1=על פעילותו בסמרקנד ראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30476&st=&pgnum=239&hilite= תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, ע' רכב]-רכג.}}.

בשנת [[תש"ה]] יצא מרוסיה במסגרת [[הבריחה הגדולה]] דרך [[לבוב]]. משם הגיע למחנה העקורים [[ברגן בלזן]], וכשנוכח שאין מסגרת של תלמוד תורה לילדים, ייסד שם תלמוד תורה. על כך זכה לקבל מכתב ברכה מהרבי הריי"צ{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&st=&pgnum=232&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י', ע' רה].}}.

לאחר מכן עלה ל[[ארץ הקודש]] והתגורר ב[[ירושלים]]. נמנה עם מתפללי [[בית הכנסת בעל התניא]] במאה שערים.

התחתן בשנית{{הערה|אשתו ובנו מזיווג ראשון נפטרו ברעב}}.עם מרת סימה חיה בת הרה"ח [[גבריאל זלקינד כגן]]

נפטר ב[[כ"ז בכסלו]] [[תשמ"ט]].