עריכת הדף "
י"ב חודש (אבלות)
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==שנים עשר חודש== על פי הלכה, האבלות על שבעת הקרובים מחולקת למספר תקופות: אנינות, שבעת ימי אבלות, שלושים יום, וי"ב חודש - שהיא תקופת האבלות הארוכה ביותר שעיקרה הוא אחר פטירת אב ואם, והטעם לכך נובע מהחיוב המיוחד של [[כיבוד הורים]]. במשך שנת האבל, משתדל האבל להתפלל בימי החול כ[[שליח ציבור]] במניין לפני העמוד, ולומר את כל הקדישים, וזאת במטרה להוסיף באמירת הקדישים לעילוי נשמת ההורים, אך כיון שמשפט הרשעים בגיהנם הוא י"ב חודש נוהגים להפסיק זאת כעבור 11 חודשים, כדי לא לנהוג באופן ממנו משתמע שהאבלים מתייחסים לנפטר כאילו הוא רשע{{הערה|רמ"א שולחן ערוך יורה דעה הלכות אבילות סימן שעו: "על כן נהגו לומר על אב ואם קדיש בתרא י"ב חדש, וכן נהגו להפטיר בנביא, ולהתפלל ערבית במוצאי שבתות שהוא הזמן שחוזרין הנשמות לגיהנם, וכשהבן מתפלל ומקדש ברבים, פודה אביו ואמו מן הגיהנם . . ונהגו שאין אומרים קדיש ותפלה רק י"א חדשים, כדי שלא יעשו אביהם ואמם רשעים, כי משפט רשע י"ב חדש". ובבן איש חי:"סוף י"א חודש קורין אותו שנת החְסֵירה, ומחלקים בו מאכל ומעות למנוחת הנפטר כאילו היום נגמר תיקונו ומשפטו, ואינו (שייך) לרשעים שנידונין י"ב חודש שלמים".}}. ולמנהג חב"ד מפסיקים חודש ויום אחד קודם שנשלמים הי"ב חודש{{הערה|שערי הלכה ומנהג יורה דעה עמוד שעב.}} [[אדמו"ר הרש"ב]] הצטער כשהוסיף יום אחד בלבד על הי"א חודש{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=370 שערי הלכה ומנהג עמוד שעג].}}. במידה ולא מתאפשר לנפטר לעלות לעמוד בעצמו, וכן בשבתות וימים טובים בהן לא נוהגים אבלות, מקפידים על אמירת [[קדיש יתום]]. בסדר הקדימה כאשר יש מספר אבלים הרוצים לגשת לפני העמוד, אבל שנמצא בתקופת הי"ב חודש הוא המאוחר שבכולם. מכל מקום, חשוב מאוד שלא להגיע לידי מחלוקת בעקבות הרצון לגשת לפני העמוד{{הערה|נטעי גבריאל פרק מ"ז סעיף ז'. קיצור שו"ע סימן כו סי"ח. גשר החיים פ"י סקי"ג.}}, והחוטף את התפילה לפני התיבה כשאין הדבר מגיע לו, לא רק שלא מועיל בכך מאומה, הזכות נזקפת עבור חברו{{הערה|אשל אברהם מבוטשאטש או"ח סי' נג.}}. במשך שנת האבלות יש להימנע מלהשתתף בסעודות שמחה של רעים, זאת בשונה מסעודות מצווה שניתן להשתתף בהן, כגון [[חנוכת הבית]]{{הערה|ע"פ שו"ע יו"ד סי' שצ"א ס"ב ופתחי תשובה שם. פסיקת רבני מכון הלכה חב"ד באתר SMS לרב.}}, וכן ניתן להגיע לאירוע במידה והמטרה היא לשמח את בעלי השמחה{{הערה|1=[https://halacha.co/%d7%90%d7%91%d7%9c-%d7%aa%d7%95%d7%9a-%d7%99%d7%91-%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-%d7%a9%d7%a8%d7%95%d7%a6%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%aa%d7%a3-%d7%91%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%94/ אבל תוך י"ב חודש שרוצה להשתתף בברית מילה ובר מצווה], באתר הלכ"ה.}}, אך לא להשתתף בריקודים וכן לא לשבת ולסעוד יחד עם כולם{{הערה|שו"ע יו"ד סי' שצ"א, נט"ג הל' אבילות ח"ב פרק ט"ז.}}. דיני אבלות נוספים השייכים לתקופת הי"ב חודש: *אין לשמוע מוזיקה שמחה. *אין לקנות בגדים חשובים חדשים (אך נעליים וכדומה מותר לקנות){{הערה|ערוך השולחן יו"ד סימן שפט,יא. וראה גם בסדר ברכות הנהנין פרק יב סעיף ה שאין מברכין על קניית נעלים שהחיינו, מדריך הלכות אבילות - הרב לוי גרליק - פרק נג סימן ה.}}. *אסור לאבלים להסתפר עד שיגערו בהם חבריהם. ===אמירת קדיש=== מספר הקדישים שיש להשתדל לומר במשך היממה, הוא 16 קדישים, זאת בהתאם למבואר ב[[ספר הזוהר]]{{הערה|חלק א' סב, ב.}} שפעולת הקדיש היא ל'שעתא ופלגא', למשך שעה וחצי, ועל פי חשבון זה, כאשר הבן אומר עבור נשמות הוריו 16 קדישים, הם מגינים על הנשמה במשך כל היממה{{הערה|שם=שעז}}. בסיום התפילה נוהגים לומר את ארבעת המשניות הנדפסות בסידור שהצירוף של ארבעת האותיות הראשונות שלהם יוצר את המילה 'נשמה'{{הערה|שם=שפא|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=380 שערי הלכה ומנהג יורה דעה שפא].}}. כאשר האבלים עצמם אינם יכולים לומר קדיש (לדוגמא, כאשר להורים שנפטרו היו רק בנות, שאינן אומרות קדיש) נוהגים לשכור יתום שיאמר קדיש עבור האבלים, ויש מעלה בנכד שיאמר עברו סבו וסבתו, ובפרט אם מדובר בן אחר בן{{הערה|שם=שעז|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=374 שערי הלכה ומנהג יורה דעה עמוד שעז].}}. במענה ליו"ר [[צא"ח]] הרב [[ישראל לייבוב]] שכתב לרבי בשנת האבלות שלו שבעקבות הפעילות והנדידה בדרכים מפסיד תפילות במניין ומבקש לקחת פסק זמן מהפעילות, שלל זאת הרבי וכתב שלא ייתכן שתגרם נחת רוח לנשמה ממיעוט פעולות בעניני תורה ומצוות, וכדי להשתדל שלא יחסר בענין של אמירת הקדישים עד כמה שאפשר, שנוסף על ההשתדלות שלו עצמו לומר קדישים במניין כשתמאפשר לו, ישכור מי שיאמר באופן קבוע{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7292.htm אגרות קודש חלק י"ט אגרת ז'רצב].}}. ולאדם אחר ששאל את הרבי האם לקבוע את מגוריו במקום בו תהיה לו פרנסה בריווח אך לא יהיה לו מניין קבוע, כתב לו הרבי שהדבר אפשרי במידה ויש לו אחים נוספים שיש להם את האפשרות לעבור באופן קבוע לפני העמוד, ושהוא עצמו ישתדל לומר משניות ולתת צדקה בכל אחת מהתפילות וכן להשתדל [[זימון|לזמן בעצמו]] בברכת המזון, ועם זאת סייג את הדברים בכך שהדבר תלוי במידת הבטחון שלו, אך אם הוא חזק באמונתו בכך שהקב"ה יכול לפרנס אותו בכל מקום, יקבע את מגוריו במקום שיש מניין קבוע, ושלא ידאג לעניין הפרנסה{{הערה|שם=שפא}}. ובמקום אחר כתב הרבי, שלא כדאי שאח אחד יאמר קדיש עבור אחיו, היות וכל אחד מהאחים מתקן חלק אחר בנשמת ההורים{{הערה|שם=בימ אב תשפ}}.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף