עריכת הדף "חרבונה" (פסקה)

==אודותיו==
חרבונה מוזכר ב[[מגילת אסתר]] כאחד משבעת סריסי המלך, שעליהם ציווה להגיד ל[[ושתי המלכה]] שתבוא לפניו{{הערה|[[מגילת אסתר]], פרק א', ט - ט"ז}}. הוא נזכר בשנית בסוף המגילה כאשר הוא מגלה ל[[אחשורוש]] ש[[המן]] הקים עץ כדי לתלות עליו את [[מרדכי היהודי]]. ב[[גמרא]] נאמר שחרבונה גם הוא היה [[רשע]], אך מכיוון שראה שהמן מפסיד מיהר מיד להתייצב לצד [[מרדכי]]{{הערה|מסכת מגילה, ט"ז, ע"א}}.

ל[[הלכה]] נפסק שיש להגיד בפזמון "[[שושנת יעקב]]" הנאמר לאחר [[קריאת המגילה]] את המשפט "וגם חרבונה זכור לטוב"{{הערה|כדברי רבי פנחס (תלמוד ירושלמי, ואסתר רבה) והובאו הדברים בטור, אורח חיים, תרצ, וכך פסק השלחן ערוך, הלכות מגילה תרצ, טז}}, וזאת על כך שהוא גילה ל[[אחשורוש]] ש[[המן]] מתכנן לתלות את [[מרדכי היהודי]]{{הערה|תורת מנחם, תשי"ח, ח"ב עמ' 100}}.

דעה נוספת היא שחרבונה זה [[אליהו הנביא]]. הרבי מסביר שב[[תלמוד הירושלמי]] מוזכר אליהו הנביא שהוא "זכור לטוב", וגם על חרבונה נאמר שהוא "זכור לטוב" ומכאן לומדים שזהו אליהו הנביא. וזהו גם השייכות של [[חג הפורים]] ל[[גאולה]], שע"י שפועלים את העבודה של פורים{{הערה|שהיא כלשונו של [[הרבי]] ש:{{ציטוטון|תפעלו על עצמכם רק דבר קטן ("מערניט ווי אַ קטנות"), שבמשך הכ"ד שעות דפורים (וכן משך הזמן שמוסיפים עליהם) יהיו לכל-הפחות רגעים אחדים שבהם תשכחו על עצמכם, ובמילא תשכחו על בני-הבית, ובמילא תשכחו על מה שחסר לכם בגשמיות ומה שחסר לכם ברוחניות, ודוקא באופן כזה תהיה אצלכם היציאה ("דאָס וועט אַייך אַרויסשלעפּן") מעומק תחת לעומק רום, ואז תהי' שמחה בלי גבול, ושמחה זו תומשך על כל השנה כולה.}}}}, יגיע [[אליהו הנביא]] ויביא את ה[[משיח]]{{הערה|תורת מנחם, תשט"ו, ח"א, עמ' 329}}.
{{פורים}}
{{קצרמר}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:פורים]]
[[קטגוריה:אישים במגילת אסתר]]