עריכת הדף "חסידות בויאן" (פסקה)

==היסטוריה==
===הדור הראשון===
מייסד חסידות בויאן היה רבי '''יצחק פרידמן''', ה"הפחד יצחק", בנו הגדול של רבי [[אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון)]]. 

רבי יצחק כיהן באדמו"רות מ[[תרמ"ג]] עד פטירתו, ב[[י"ז באדר]] [[תרע"ז]].

לאחר שלוש שנים בהן הנהיג את החצר יחד עם אחיו הצעיר רבי [[ישראל פרידמן מסדיגורה|ישראל מסדיגורה]], החליטו שני האחים להיפרד ולחלק את הירושה:

- רבי ישראל קיבל את הנכסים בסדיגורה, כולל ביתו המפואר של סבם רבי [[ישראל מרוז'ין]] וכן את חלקת הקבר בה נקברו אבותיהם

- רבי יצחק קיבל את נשיאות [[כולל ווהלין]] ואת בית הכנסת [[בית הכנסת תפארת ישראל|'תפארת ישראל']] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ואת זכות הדלקת מדורת [[ל"ג בעומר]] ב[[קבר רבי שמעון בר יוחאי]]. 

ב[[י"ח בחשוון]] [[תרמ"ז]] רבי יצחק עבר לעיירה [[בויאן]] הסמוכה, בה הקימו עבורו חסידיו בית [[בית המדרש|מדרש]] ו[[בית מגורים]] בהם ניהל את עדתו.

עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר ל[[וינה|ווינה]], כמו שאר אדמו"רי בית רוז'ין, בווינה המשיך האדמו"ר לנהל את חצרו. 

לאחר פטירתו נתמנו ארבעת בניו לאדמו"רים, תחילה ב[[ווינה]] ואחר כך התפזרו.

===הדור השני והשלישי===
[[קובץ:Admor Menachem Nachum Boyan with reb Haim Tuvia Wietman - Lag Baomer Meron 1927.jpg|ממוזער]]

* , בנו הבכור של ה"פחד יצחק",  רבי '''[[מנחם נחום פרידמן (בויאן)|מנחם נחום]]''' הנהיג את רוב החסידים של אביו. 

לאחר מספר שנים עבר מוינה ל[[צ'רנוביץ]] ב[[בוקובינה]] שם גרו חסידים רבים. נפטר ב[[י"ט באב]] [[תרצ"ו]], ונקבר באוהל אביו בווינה. תורתו רוכזה בספר "תפארת מנחם".
:אחריו שימשו באדמו"רות בניו רבי '''[[אהרן פרידמן (בויאן)|אהרן]]''' ורבי '''מרדכי שרגא''', שסירבו באופן רשמי ליטול את כתר האדמו"רות.  אך למעשה ערכו שולחנות יחד ואמרו דברי תורה, כשרבי אהרן היה המרכזי שבהם. 
:- רבי אהרן ([[תר"נ]] -[[י"ג בחשוון]] [[תש"ב]]) נפטר במגפת טיפוס במהלך שנות השואה ונקבר בווערחיווקי. 
:- רבי מרדכי שרגא (-[[ט"ז בטבת]] תש"ב) היה חתנו של רבי [[ישראל הגר (אהבת ישראל)|ישראל מויז'ניץ]], נפטר ונקבר אף הוא בווערחיווקי.
:בנוסף אליהם, היה את חתנו רבי '''[[משה פרידמן|משה (משה'ניו) פרידמן]]''', בן לאדמ"ורי [[חסידות הוסיאטין|הוסיאטין]].
:הוא החל לכהן כאדמו"ר מבויאן בווינה לאחר מעבר חמיו לצ'רנוביץ ובהמשך עבר ל[[קראקא]]. 
:לאחר פטירת חמיו, חלק גדול מחסידי בויאן, בפרט מ[[ארץ ישראל]], היו לחסידיו. היה תלמיד חכם מפורסם וכיהן כחבר ב[[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]] וכנשיא [[ישיבת חכמי לובלין]]. נרצח ב[[ג' באלול]] [[תש"ג]].

* בנו השני, רבי '''[[ישראל פרידמן (בויאן)|ישראל]]''' כיהן ב[[לייפציג]] שב[[גרמניה]]. בשנת [[תרצ"ט]] נמלט מהנאצים ל[[שווייץ]] ולאחר מספר חודשים עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ופתח בית מדרש ברחוב יבנה ב[[תל אביב]].
נפטר ב[[ל' באב|א' דר"ח אלול]] [[תשי"א]] והשאיר שתי בנות. אך לא נותרו ממנו צאצאים.
* הבן השלישי, רבי '''[[אברהם יעקב פרידמן (בויאן)|אברהם יעקב]]''', כיהן בלמברג ([[לבוב]]), אחת מעריה המרכזיות של [[גליציה]], שרבים מתושביה נמנו על חסידי בית רוז'ין. 
בשנת תש"ב נרצח בחצר ביתו יחד עם אשתו ומשמשו. גם הוא לא הניח אחריו צאצאים.
* הבן הרביעי, רבי '''[[מרדכי שלמה פרידמן|מרדכי שלמה]]''' נשאר בווינה שם כיהן באדמו"רות. 
בשנת [[תרפ"ה]] ביקר ב[[ארצות הברית]] וחסידי בית רוז'ין שם ביקשו ממנו להשאר ולכהן להם כאדמו"ר.

בשנת [[תרפ"ז]] פתח את בית מדרשו ב[[לואר איסט סייד]] ב[[מנהטן]]. כיהן כחבר [[מועצת גדולי התורה]] בארצות הברית וכנשיא [[אגודת האדמו"רים בארצות הברית|אגודת האדמו"רים]] ב[[ארצות הברית]]. 

לאחר [[השואה]] ולאחר פטירת אחיו המבוגר יותר - רבי ישראל מבויאן-לייפציג - בשנת [[תשי"א]],  החסידים כולם קיבלוהו כרבם, ונהגו אליו כחסידים אל אדמו"ר.

נפטר ב[[ה' באדר]] [[תשל"א]], ארונו הובא לישראל ונטמן ב[[הר הזיתים]] בירושלים.

====== משפחתו ======
השאיר אחריו שני בנים ובת אשר לא ראו את עצמם כמתאימים לכהן כאדמו"רים, ולכן הוחלט להכתיר את נכדו (בן בתו) [[נחום דוב ברייאר|הרב נחום דב ברייאר]], האדמו"ר הנוכחי.

<gallery mode="nolines">
קובץ:מרדכי שלמה פרידמן.JPG|רבי [[מרדכי שלמה פרידמן]] מבויאן
</gallery>