עריכת הדף "חמשים שערי בינה" (פסקה)

==ענינם==
חמשים שערי בינה נזכרים בגמרא{{הערה|ראש השנה כא, ב.}}: "נ' שערי בינה נבראו בעולם, וכולן ניתנו ל[[משה]] חסר אחד, שנאמר: ותחסרהו מעט מאלקים".

ענינם של שערים אלו - מבואר בקבלה ובחסידות, שהם המשכות אלוקיות מ[[ספירת הבינה]] ל[[שבעת המידות]]. ספירת הבינה היא חלק מה[[מוחין]] והשכל, אולם מפרטי ההתבוננות שבה מתפתחות מסקנות המשפיעות על המידות - [[מידות שבשכל]]. מסקנות אלו הם שערי בינה, ומתחלקים לארבעים ותשעה שערים - בהתאם להתחלקות שבעת המידות הכלולות כל אחת משבע (מ[[חסד שבחסד]] עד [[מלכות שבמלכות]]; וזאת מלבד שער החמשים, כלהלן). ונקראים "שערים", כי על ידם יוצאת הבנת השכל אל המידות שנחשבות כ"חוץ" ביחס לשכל{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/23/85b.htm לקוטי תורה מטות פה, ב]. [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31656&st=&pgnum=240&hilite= אור התורה בראשית (ח"ג) תקפו, ב]. [https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/34/263.htm המשך תער"ב ח"א ע' רסג] ואילך. [https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/46/1031.htm ח"ב ס"ע א'לא] ואילך. [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=31678#p=97&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= סה"מ תרע"ח ע' פז]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/23/7/78.htm#_ftnref_422 ד"ה שלח תשח"י].}}.

על שערים אלו נאמר בפסוק{{הערה|משלי לא, כג.}} "נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ", שמשמעותו לפי הקבלה שהקב"ה נותן לכל נשמה את האפשרות לדעת אותו בהתאם לאופיה ותכונתה: "נודע בשערים בעלה דא קב"ה, דאיהו אתידע ואתדבק לפום מה דמשער בלביה, כל חד כמה דיכיל לאדבקא ברוחא דחכמתא"{{הערה|זהר ח"א קג, סע"א.}}. "שערים" והמשכות אלו, הניתנים לכל אחד לפי שיעורו, הם חמשים שערי בינה{{הערה|לקוטי תורה מטות ובשאר דרושים הנ"ל.}}. ומכיון שענינם של ה"שערים" הוא המשכה לכל אחד לפי אופיו ותכונותיו - לכן, יש הרבה יותר מחמשים סוגים של המשכות; אלא שבאופן כללי נחלקת ההמשכה מבינה לחמשים שערים, ואחר כך במידות נחלקים לעוד הרבה פרטים בהתאם לאופיים של שישים ריבוא נשמות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/46/1032.htm המשך תער"ב ח"ב ע' א'לב]. ד"ה שלח תשח"י הנ"ל.}}.

על ידי פעולתם של שערי בינה נמשכת הבנת המוח גם ב[[לב]], וזו הסיבה שפעמים רבות בפסוקים ובדברי חז"ל מיוחסת חכמה והבנה (תכונות שכליות) אל הלב (שענינו מידות ורגשות) - למשל: "וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה"{{הערה|תשא לא, ו.}}; "וְלִבִּי רָאָה הַרְבֵּה חָכְמָה"{{הערה|קהלת א, טז.}}; "הלב רואה, שנאמר: ולבי ראה הרבה חכמה. הלב שומע, שנאמר: ונתת לעבדך לב שומע . . הלב מחשב" וכו'{{הערה|קהלת רבה עה"פ שם.}}; "היכן היא החכמה מצויה . . ר' יהושע אומר בלב"{{הערה|ילקוט שמעוני משלי רמז תתקכט.}}; "בינה ליבא ובה הלב מבין"{{הערה|תיקוני זוהר בהקדמה}}; ועוד{{הערה|לקוטי תורה מטות שם. סה"מ תרנ"ח ע' רלח. ועוד.}}.

===שער החמשים===
{{להשלים}}
שער החמשים הוא נעלה מארבעים ותשעת השערים וכולל את כולם. הוא אינו מתייחס להשפעה אל המידות, אלא שייך לבינה - ההבנה עצמה, עוד קודם שנמשכת להשפיע למידות.

אודות מדרגתו של שער החמשים ישנם כמה ביאורים: לעיתים מבואר שהוא חלק מספירת הבינה, והוא הממוצע המחבר בין [[ספירת החכמה]] לספירת הבינה. ולעיתים מבואר שדרגתו ב[[כתר]], שהוא הממוצע המחבר את המאציל עם הנאצלים. בתיווך הדברים ישנם שני הסברים: (א) מדרגתו אכן בבינה, ומה שמבואר שדרגתו בכתר - הכוונה אינה לכתר כפשוטו כי אם לכתר ד[[ז"א]], שהוא אכן בבינה. (ב) מדרגתו היא בכתר עצמו, ומה שמבואר שדרגתו בבינה - הכוונה ל[[אריך אנפין]], שהוא חלק מהכתר, ונקרא לפעמים בינה{{הערה|ראה בכל זה [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/15/12a.htm לקוטי תורה במדבר יב, א] ואילך.}}.

מכיון ששער החמשים הוא ממוצע (בין חכמה לבינה, או בין המאציל לנאצלים), לכן כולל בתוכו משני הענינים שאותם מחבר, ונחלק לשנים: הבחינה התחתונה שבו, הכוללת את מ"ט השערים; והבחינה העליונה שבו, שלמעלה משייכות אליהם{{הערה|1=לקו"ת במדבר שם. [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16015&st=&pgnum=407 ד"ה והחכמה מאין תמצא תשמ"ח].}}.