עריכת הדף "חלב" (פסקה)

==בחסידות==
החלב מרמז בחסידות על ה[[מוחין]] היוצאים מ[[אמא]] ומתגלים ב[[זעיר אנפין]]. החלב יוצא מהשדים שהם כנגד מקום הלב ומורה על הארת הבינה שהיא באופן של הרגשים. החלב גם משל למים המגדלים את הוולד דהיינו ה[[ה' חסדים]] הנכנסים לזעיר אנפין ומגדלים את מידותיו באופן שיהיו [[מוחין דגדלות]].

מסיבה זו התורה נמשלה לחלב כמו שכתוב "דבש וחלב תחת לשונך" (זה גם טעם אכילת מאכלי חלב ב[[חג השבועות]]). 

החלב נוצר מדם האשה כמו שמובא "דם נעכר ונעשה חלב". מכיון שיש באשה ה' דמים טהורים וה' דמים טמאים שהם כנגד ה' חסדים וה' גבורות, ומהה' חסדים כשעולים ומתבררים בשרשם נעשה חלב שכולו טוב.

עתיד [[הקב"ה]] להשקות את ישראל מחלב התורה, ככתוב בפסוק{{הערה|יואל ד, יח.}} "והיה ביום ההוא, יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב". דבר זה יבוא כשכר על זה שבני ישראל [[מסירות נפש|הערו את נפשם]] למיתה ב[[גלות]], ועסקו ב[[תורה]] המתוקה מחלב ודבש.