עריכת הדף "חיים שאול ברוק" (פסקה)

==תולדות חיים==
ר' שאול נולד ב[[ט"ו אב]] [[תרנ"ד]] לאביו ר' [[ישראל בן ציון ברוק]] ולאימו מרת לאה לבית ליבין, נכדת הרב [[יהודה לייב שאול ליבין]] בעיירה סנובסק.

בשנת [[תרס"ט]] נסע לעיירה [[ליובאוויטש]] והחל ללמוד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ב[[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|זאל הגדול]]. התמדתו העצומה הייתה לשם דבר גם בין ה'מתמידים' של [[תומכי תמימים]] והיה נקרא בשם 'הסנאווסקער עילוי'. בהיותו בישיבה היה לתלמידו המובהק של הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] וקיבל ממנו רבות.

[[מסירות נפש]]ו ל[[תורה]] ול[[מצוות]] היוותה חלק מחייו, בגיל צעיר כשהגיע ל[[ליובאוויטש]] בשנת [[תרס"ט]] בגיל 14-15, חצי שנה מאז שהגיע לליובאוויטש נפטר אביו. אמו האלמנה נשארה עם יתומים קטנים והיו כאלו שדרשו ממנו לחזור הביתה על מנת להיות המפרנס בבית, אולם הוא סרב בטענה ש"כאן מקומי וקודם כל עלי לספוג בקרבי תורה ו[[יראת שמים]] ורק אחר כך אוכל לשאת עלי את עול החיים".

בהיותו נער יתום מאביו לא היה מי שיספק לו את הדרוש לו ולא היו לו הפרוטות המעטות לשלם עבור מקום לינה, ולכן נאלץ [[שינה|ללון]] במשך שנים על ספסל עץ באולם הישיבה כשמספר גזרי עץ משמשים לו בתור כר, ומעילו משמש לו כשמיכה, אך כל זה לא הפריע לו ללמוד בשקידה עצומה משעות הבקר המוקדמות עד חצות הלילה.
[[קובץ:ברוק, חיים שאול (2).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוק עם תלמיד]]

בישיבה למד עד שנת [[תרע"ו]], אז [[נישואין|נשא]] את מרת צביה בת ר' מנחם מענדל הכהן קרסניק שהיה מלמד ב[[בינשקוביץ']]. תקופה מסוימת היה מלמד נערים ב[[ויטבסק]], ולאחר מכן מונה לרב העיירה [[אלינוי]].

בתקופת השלטון הקומוניסטי, היה בין אלה שלקחו חלק פעיל בעבודה המחתרתית. את העבודה הוא עשה בכל המרץ והלהט החסידי שהיה טבוע בו, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] הטיל עליו את התפקיד להיות רב באחת העיירות ועם זאת לחנך את בני הנעורים בדרך ה[[תורה]] וה[[יראת שמים|יראה]].

===הישיבה בזוויהל===
בשנת [[תרפ"ח]] עבר ל[[זוויהל]] וחידש את [[תומכי תמימים זוויהל]] שם שימש כראש ישיבה, [[משפיע]] ו[[משגיח]] גם יחד. תחילה קיים את הלימודים בבית הכנסת הגדול שבעיר.

שבועיים לאחר הקמת הישיבה, החלה ה[[יבסקציה]] לחשוד בנעשה. יבסקים החלו בביקורים תכופים בישיבה. התלמידים העמידו תלמיד תורן בחלון [[בית הכנסת]] כדי שיודיע ויתריע על כל תנועה חשודה. כאשר נצפו אלמונים חשודים מתקרבים, היה התורן מודיע מיד, ור' שאול ברוק היה קופץ מהחלון אל בית השחיטה ששכן בחצר [[בית הכנסת]] ועסק כביכול בהכנות לשחיטת עוף. ר' חיים שאול גם מסר את השיעורים בשעות הבוקר כשהוא עטוף ב[[טלית]] וב[[תפילין]], כדי שאם יבואו היבסקים, יחשבוהו ליהודי שנשאר להתפלל ב[[יחידות]] עוד שעה ארוכה.

כחודש לאחר הקמת הישיבה, נערך בישיבה ביקור פתאומי של ראש העיר מלווה באחד מאנשי היבסקציה. אלה מצאו את ר' שאול מסביר לאחד התלמידים קטע בגמרא. לשאלתם, הבהיר להם ר' שאול כי הוא בא לכאן [[תפילה|להתפלל]] בלבד, אבל אחד הנערים שאל אותו שאלה והוא מנסה לפתור את שאלתו; מלבד זאת, אין בינו ובין התלמידים כל קשר. דבריו לא התקבלו על לבם והוא נלקח למשטרה. משם שוחרר בערבות עד המשפט.

בגלל המצב החמור שנוצר, הישיבה עברה לעליית גג בית הכנסת. הלימודים התקיימו בחדר קטן בתוך העלייה, והתנאים שם היו קשים. הכניסה והיציאה מהחדר הייתה מאורגנת על ידי סימנים מיוחדים. הלימודים במקום נמשכו כשישה שבועות בלבד, אז נראה היה כי שוב היבסקים עלו על עקבות הישיבה, והישיבה עברה לביתו של [[שליח ציבור|חזן]] [[בית הכנסת]] שהסכים לארח את הישיבה ב[[מסירות נפש]].

ב[[חודש חשוון]] התקיים משפטו של הרב ברוק. הגזר דין היה - שלושה חודשים מאסר על תנאי.

התלמידים עברו לבית כנסת עזוב שעמד בקצה העיר. [[בית הכנסת]] היה נראה מוזנח ועזוב, ובעיקר לא מוכר ליבסקים, אך בקרבת מקום לבית הכנסת שכן המועדון של המפלגה הקומוניסטית אותו ניהל קצין ג.פ.או. חשוב. ב[[ג' בטבת]] [[תרפ"ט]] גילו אנשי היבסקציה את מקום הישיבה ועצרו את ר' שאול יחד עם קבוצת תלמידים.

לאחר כמה חקירות קצרות, הוחתם ר' שאול שלא יעזוב את העיר עד למשפט שנקבע לו ושוחרר לביתו. ר' שאול נוכח שלא יוכל להמשיך וללמד עוד את התמימים והוא הטיל את התפקיד על בנימין, בחור מבוגר תושב זוויהל, כדי שילמד עם הנערים הצעירים. ר' שאול נותר מרחוק כדי להשגיח על סדרי הלימודים במשך היום, בעוד שבשעות הלילה לימד את תלמידי הכיתה הגבוהה בביתו הפרטי. הר"מ הצעיר שלמד עם התלמידים נתפס 'על חם' כמה פעמים, אך לא נאסר. מפאת גילו הצעיר לא העלו חוקר היבסקציה על דעתם כי הוא הר"מ.

===העברת מיקומה של הישיבה===
[[קובץ:חיים שאול בורק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוק בעת [[התוועדות]] חסידית]]

בסוף [[חודש אדר]] נסע ר' שאול ברוק לעיר קאנסטאנטין, שם נפגש עם כמה מהגבירים בעיר ושוחח עמם על העברת הישיבה לעירם. כמו כן ביקש את תמיכתם לאחזקת הישיבה. השתדלותו זו נשאה פרי ולאחר חג ה[[פסח]] העתיקה הישיבה את מקומה. אך בכל זאת, היבסקים הצליחו לעלות גם על מקומה החדש של הישיבה ואף לעצור כמה מהתמימים. הישיבה נסגרה על מנעול ובריח בעוד התלמידים עברו לסניפים אחרים של [[תומכי תמימים]] בערים אחרות.

הישיבה בזווהיל התקיימה עד קיץ [[תרפ"ט]]. לאחר מכן גורש ר' חיים שאול ל[[ברדיטשוב]], ובשנת [[תרצ"ה]] ייסד שם את ישיבת [[תומכי תמימים ברדיטשוב]].

גם לאחר שהוא נתפס בשעה שלימד תורה לילדי ישראל ונידון לגלות למקום אחר, לא הפסיק בעבודת הקודש. סבלו האישי וסבל בני משפחתו כתוצאה מרדיפות ה[[ק.ג.ב.]] לא השפיעו מאומה על עבודתו. ר' שאול ידע כי אסור להשלים עם גזירת השלטון אשר מטרתו הייתה לקעקע את יסודות העם היהודי שבתחום שלטונו.

בתקופה זו חלה במעיים ונותח. כשמצבו הוחמר הוסיפו לו את השם "חיים". ומאז היה חותם את שמו חיים שאול.

כאשר המצב נעשה ללא נשוא והבולשת החלה לרדוף אותו, לא היה מנוס מלחפש דרכים כיצד לצאת מברית המועצות ולאחר מאמצים רבים הצליח לעזוב בשנת [[תרצ"ז]] את המדינה ולהגיע ל[[ארץ ישראל]] ב[[י"א בתשרי]] [[תרצ"ז]].

גם בארץ ישראל ר' שאול ברוק לא הזניח את עיקר עבודתו ללמד את ילדי ישראל תורה ולהדריכם בדרך החסידות.

===רב בראשון לציון===
[[קובץ:יהושע ליין סמיכה לרחש ברוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תעודת ה[[סמיכה לרבנות]] שקיבל מהרב [[יהושע ליין]], רב העיירה [[בישנקוביץ]]]]
כשעלה ל[[ארץ הקודש]], התיישב ב[[ראשון לציון]]. והיות והחסידים בקהילה חיפשו משך זמן רב, הוא מונה ל[[מורה הוראה|רב]] הקהילה החסידית בעיר, בראשות הרב [[יוסף שמוטקין]].

===מגיד שיעור ו[[משפיע]] בתל אביב===
בקיץ [[תרח"ץ]] יסדו ב[[תל אביב]] את ישיבת "[[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים ליובאוויטש]]" ור' שאול נקרא למלא בתפקיד של ר"מ ומשפיע.

בשנת [[תש"ט]] שימש תקופה קצרה כ[[משפיע]] ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].