לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
קהילה
עזרה
ייעוץ
אולם דיונים
לוח מודעות
ספר אורחים
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
חיים משה יהודה בלוי
" (פסקה)
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==תולדות חיים== נולד בשנת [[תרע"ג]] ב[[המבורג]] שב[[גרמניה]] לאביו ר' ירמיהו הכהן ולאמו עלא לאה<ref>[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/02_121.jpg כרטיסו] ב[[ספר החסידים]].</ref>. ראשית לימודיו היה תחת השגחתו של אביו, ואחר-כך למד בחוסט שבהונגריה מפי הרב ר' יוסף צבי דושינסקי. בשנת [[תרצ"ב]] עבר ללמוד בישיבת מיר שב[[ליטא]]. בעת [[מלחמת העולם השנייה]] ברח יחד עם שאר תלמידי הישיבה לעיר [[ווילנא]] שהייתה אמורה להסתפח ל[[ליטא]] שהייתה אז נייטראלית (ולאחרי זה סופחה לרוסיה). לאחרי תקופה ממושכת בעיר ווילנא, הגיעה שמועה שהשלטון הרוסי מוכן לתת ויזות יציאה תמורת סכום של מאתים דולרים אמריקאים עבור כל בחור ובחור, בעקבות כך החלו בחורי הישיבה להתארגן לנסיעה. סמוך לנסיעתם, התחתן ר' משה יהודה עם זוגתו מרת חנה חיה הענא בתו של ר' מאיר שמריהו שוחט, ממשפחה חשובה בעיר טלז שבליטא. החתונה התקיימה בסלבודקה, בחשאי ב[[י"ג שבט]] [[תש"א]]. הישיבה עברה מ[[וילנא]] דרך [[סיביר]] ל[[יפן]], ואחר-כך ל[[שנחאי]], שם נשארו שש שנים עד תום המלחמה. מקום מגוריו ב[[שנחאי]] היה בסמיכות לישיבת [[תומכי תמימים שנחאי|תומכי תמימים]], ועם הזמן התיידד עם תלמידי התמימים, ולאט לאט נטה לבו יותר ויותר לדרך [[חסידות חב"ד]] והתרחק יותר ויותר מדרך המוסר. בשנת [[תש"ז]] קיבל מגיסו [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] "אפידעיוויד" (הבטחת מוסד תורני בארצות הברית שמקבל עליו האחריות לפרנסתם) מישיבת תות"ל נ. י., וכך קיבל אשרת כניסה לארצות הברית. כאשר הגיע לארצות הברית התגורר במחיצת גיסו הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] והתפעל מאוד מאישיותו. בהכנסו ל[[יחידות]] אצל אדמו"ר הריי"צ אמר בהתפעלות לרבי על גיסו: "הנני רואה לראשונה יהודי שכל-כולו לשם שמים". ענה לו הריי"צ: {{ציטוטון|יש [[חב"ד]] [[חג"ת]] ו[[נהי"מ]], ישנם כאלו שהם שלמים רק בחב"ד אבל לא בחג"ת ונהי"ם, וישנם כאלו שהם שלמים בחג"ת אבל לא בחב"ד ונהי"ם, וישנם כאלו שהם שלמים רק בנהי"מ (במעשיהם), אבל לא בחב"ד וחג"ת, אבל הוא - הרב חודקוב - שלם בכל!}}. בהשפעת גיסו ([[הרב חודקוב]]), שלח את בניו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ואת בנותיו ל[[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]], והיה בא לכל התוועדויותיו של הרבי ביומי דפגרא ובחגים, כולל הליכה רגלית בחגים מאיסט ניו-יורק ומאוחר יותר מ[[בורו פארק]]. ב[[ארצות הברית]] הוא כיהן במשך יובל שנים כרב בבית הכנסת, כעשרים שנה בבית-הכנסת 'אהבת אחים' ובית-הכנסת 'קיטנער', באיסט ניו-יורק, ויותר משלושים שנה בבית-הכנסת 'אברהם וצבי הירש', בבורו פארק. ב[[י"ג כסלו]] [[תשמ"ג]] נפטרה אשתו, תחילה לא עלה בדעתו כלל להתחתן שוב. אבל הרבי הורה לו כמה פעמים, ועד כדי כך שכשביקשה בתו רחל לעבור עם משפחתה מ[[קראון הייטס]] לדור עם אביה בבורו פארק (כדי שלא יהיה לבד), ושאלה את הרבי. המענה היה: שכדאי הדבר. אבל בתנאי, שזה לא ימנע ממנו לחפש [[זיווג שני]], בעקבות כך הוא התחתן עם מרת איטא אנסבאכער. ב[[ארצות הברית]] הוא גם עסק בהדפסת פירוש [[הריטב"א]] האמיתי על [[מסכת בבא בתרא]], והוציא לאור עשרות ספרי ראשונים וקדמונים מכתבי יד בההדרה משובחת. [[קובץ:חיים בלוי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בלוי עם תלמידים]] נפטר באור ל[[ג' אייר]] [[תשס"ג]].
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)