עריכת הדף "חיים מרדכי פרלוב" (פסקה)

==תולדות חיי==
הרב פרלוב נולד ב[[עיירה]] החסידית [[חרסון]]{{הערה|המרכזית מבין ה'קולוניות' שייסד [[אדמו"ר האמצעי]]}} בשנת [[תרמ"ט]]{{הערה|או בשנת [[תר"נ]].}}. אביו ר' דוד הכהן היה ממשפחת פרלוב, משפחה שגרה בקולוניות מאז יסודם. בהשפעת חבריו נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] בשנת [[תרס"ד]], ולמד שם עד [[אדר ראשון]] [[תרע"ג]]. בישיבה היה נחשב ל[[מתמיד]] עצום{{הערה|ראה בזכרונות הרב [[חיים אליעזר קרסיק]] הנדפסים ב[[בטאון חב"ד]]}}.

בשנת [[תער"ב]] [[נישואין|נשא]] את אשתו, שיינא ביילא בת הרה"ג ר' אברהם דובער הכהן, [[רב]] העיר שדווה שליד [[קובנא]] במדינת [[ליטא]], ועבר לגור שם.

בשנת [[תרע"ח]] נתקבל לרב ב[[עיירה]] בריסלב שבפלך [[חרסון]], וב[[רב]]נות זו כיהן עד שנת [[תרע"ט]], אז נסע לעיר הולדתו, חרסון, לשמש כר"מ במחלקת [[תומכי תמימים חרסון|תו"ת בחרסון]].

בשנת [[תרפ"ב]] עזב את העיר עקב הרעב הכבד, ונסע לעיר [[קולאש]] ב[[גרוזיה]], שם שימש ברבנות יחד עם גיסו הרב [[אברהם לוי סלוין]]. משם עבר לעיר סטשילי והקים שם [[ישיבה]] ו[[מקווה]].

ב[[תרפ"ח]] עבר לסטשחרי שם הפיץ [[יהדות]] ונאבק עם ה[[ק.ג.ב.]] ב[[מסירות נפש]], בגלל פעילות זו נאסר בשנת [[תרצ"ג]] עד [[חורף]] [[תרצ"ז]].

כשחזר ממאסרו עבר לעיר [[כותאיס]] - העיר המרכזית ב[[גרוזיה]] שם עסק בהפצת [[תורה]]. בשנת [[תרצ"ו]] נתפס על ידי השלטונות ונשלח ל[[גלות]] ל-10 שנים, ל[[סיביר]]{{הערה|סיפר כי בהיותו שם חזר כל הזמן [[דא"ח]], [[משניות]] ו[[תניא]] בע"פ.}} בדרך נס חזר משם אחרי 6 וחצי שנים.

לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] בשנת [[תש"ו]] הצליח לעזוב את [[רוסיה]], ואז שהה במחנה הפליטים שווערביש-האל ליד [[מינכן]] ב[[גרמניה]]. באותה שעה הוקם 'ועד הרבנים' לטפל בבעיות [[עגונה|עיגון]], גיטין וחליצה שנתעוררו לאחר ה[[שואה]]. בין החברים היה הרב פרלוב ועל יסוד פסק הדין שהוציאו אז חיבר את הספר גט למעשה.

בהיותו שם הקים במקום [[מקוה]], וכן עמד בראש תעמולה על [[שמירת שבת]] ועניני יהדות נוספים.

בשנת [[תש"ט]] עבר ל[[מילאנו]] שב[[איטליה]] וכיהן כרב בית כנסת 'אוהל יעקב'. בעשור השנים בהם שהה שם פיתח והרחיב את הקהילה והקים [[מקווה]] [[בור על גבי בור]]{{הערה|המקווה הראשון בעולם שנבנה ככזה מלבד ב[[רוסטוב]].}}. באותם ימים עמד בהתכתבות עניפה עם [[הרבי]] בנושאי הנהגת הקהילה בכלל והמקווה בפרט - שנדפסו בסדרת [[אגרות קודש]]{{הערה|עיין במפתח האגרות הנדפס בח"כ, ערך 'פרלוב, חיים מרדכי'.}}.

הרבי סמך על פסיקותיו והפנה אליו שואלים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/3/438&search=%d7%a4%d7%a8%d7%9c%d7%95%d7%91 אגרות קודש חלק ג' אגרת תרכ"ה].}}.

בשנת [[תשי"ט]] עקר ל[[מלבורן]] שב[[אוסטרליה]] להתגורר בסמוך לבנו יחידו ר' דוד פרלוב{{הערה|חתן הרב [[בצלאל וילשנסקי]].}}, שם שימש כ[[משפיע]] ישיבת [[אהל יוסף יצחק חב"ד ליובאוויטש מלבורן]].

נפטר ב[[יום הכיפורים]] [[תשל"ח]].