עריכת הדף "חיים מאיר גרליק" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרנ"ה]] בעיירא בינדא (בוידא), לאביו הרב [[בן ציון גורליק]] ולאמו מרת אסתר מיניה עטל.

בגיל 7 התייתם מאביו, ובצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], אליה הגיע בעקבות אחיו [[יהודה אריה לייב גרליק|יהודה אריה לייב]].

לימים סיפר על ימיו הראשונים ב'תומכי תמימים' במחיצתו של אדמו"ר מוהרש"ב:

"בהיותי נער צעיר הגעתי לראשונה לליובאוויטש לרבי הרש"ב נשארתי עומד על מקומי בלי לנוע. הרבי התחיל להתפלל, לאט ובניגון לבבי, וקול תפילתו הערבה חדרה ללבי לב של נער יתום. ההתפעלות העמוקה שאפפה אותי שעה ששמעתי את צלילי ניגוניו של הרבי בעת התפילה, נשארה חקוקה בזיכרוני זמן רב לאחר מכן. באותה שעה גמרה בלבי ההחלטה – זהו המקום הכי קדוש והכי טהור בעולם! מרוב עייפותי התקרבתי לאחד השולחנות ונרדמתי לידו, כשהתפילה הנעימה נשמעת באוזני ונספגה בזיכרוני לכל ימי חיי".

בהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת רבקה לאה בת הרב משה ריבלין.

היה [[שוחט ובודק]] ומשלוחי [[אדמו"ר הריי"צ]] באזורים מרוחקים ב[[רוסיה]] הסובייטית, על מנת [[הפצת יהדות|להפיץ יהדות]] במחתרת ובהיחבא, ביניהם גם ערים במדינת קזחסטן ועמד בקשר וביקורים אצל אביו של הרבי ר' לויק באלמא אטא.

באותו תקופה ביקש לעלות לארץ ישראל וביקש רשות מ[[אדמו"ר הריי"צ]], הרבי שאל אותו על דבר דעתה של אשתו, כשענה בחיוב שאלו הרבי לדעת ילדיו, הרב גרליק הלך לביתו ושאל את בתו הדסה שהייתה אז כבת ארבע, הדסה הסכימה בשמחה. אחרי זה שאל את בתו יוכבד שהייתה אז כבת שנה שמצידה הניעה בראשה בשלילה. כשחזר ל[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר לו הרבי, שלא יסע, מצד שליחותו במדינת קרים, כדי שלא ישאיר את יהודי קרים ללא רב (מנהיג), וברכו באריכות ימים, וגם הבטיח לו הרבי שיקבר בהר הזיתים.

בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] היגר לטשקנט שם עסק בהוראה והעמיד תלמידים רבים בכשרונותיו הפדגוגיים.

בשנת [[תש"ו]] יצא את רוסיה ב[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה הגדולה]], ועלה ל[[ארץ ישראל]], בעלותו [[ארץ הקודש|ארצה]] התגורר ב[[כפר חב"ד]] ועסק בחינוך והוראה, ובמקביל הסתכן על מנת לבצע תיקונים והגהות בספרי תורה ביישובים וקיבוצים תוך שהוא מסכן את נפשו ומקדיש לכך שעות על גבי שעות מזמנו הפרטי.

נפטר ב[[כ"ז שבט]] [[תשל"ו]] ונטמן בבית העלמין ב[[הר הזיתים]] שב[[ירושלים]].