עריכת הדף "חיים יהודה לייב ליטווין" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[ת"ר]] לאביו הרב ישראל ליטווין, ב[[בברויסק]] שב[[רוסיה]]. ונדע כגאון, וכבר בגיל 13 סיים את ה[[ש"ס]]. 

בשנת [[תרי"ד]] התחתן עם מרת פיגא בילא, בת הגביר אברהם אבא קראסיקוב, מעיר סוסניצה שבפלך צ'רניהיב, והתפרסם בגאונתו וכונה {{מונחון|"דער סאסניצער עילוי"|העילוי מסאָסניץ}}.

באותה תקופה היה מה"[[יושבים]]" אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]], ובשל ביקורת שקיבל מהצמח צדק, הוקנט על ידי חסידי חב"ד, ובעקבות כך, עזב את דרך ה[[חסידות]], ועבר מסוסניצה ל[[מינסק]]{{הערה|יהושע מונדשיין, לתולדות הגאון המחבר וספרו, שערי דעה, כפר חב"ד תשע"ב, עמ' 2.}}.

ב[[מינסק]] החל הרב חיים יהודה לייב לפעול באופן לא רשמי ברבנות, אולם עזב את המקום לאחר זמן, ועל פי אחת הגרסאות, עזבה משום [[גט]] שכתב בניגוד לדעת ה[[רב]] במקום{{הערה| אייזנשטט, דור רבניו וסופריו, בערכו.}}.

לאחר שעזב את [[מינסק]], החל לנדוד בערי [[גרמניה]] ו[[הונגריה]]. באחד מנידודיו, פגש אותו רבה של למברג, הרב [[יוסף שאול נתנזון]], אשר התרשם ממנו, ושלח מכתב המלצה לקהילה ב[[ברודי]] שימנו אותו ל[[רב]], בתור ממלא מקום לרבה הקודם שנפטר. בעקבות כך התקבל הרב ליטווין כרבה של ברודי, ובברודי מונה הרב ליטווין גם ל[[ראש הישיבה]] במקום.

בשנת [[תרל"ח]] הדפיס הרב ליטווין בברודי את ספרו "[[שערי דעה]]".

בעקבות סגנונו הליטאי של הרב ליטווין, סבל מקהילת קנאים חסידים{{דרושה הבהרה|מה הכוונה בתואר 'קנאים', בתור שיטה או התנהגות?}} שהציקו לו במקום. בברודי נפטרו לו אשתו ובנו, ובעקבות אסונות אלו, עזב הרב יהודה חיים לייב את המקום, ואת משרת הרבנות{{הערה|נ"מ גלבר, תולדות יהודי ברודי, בתוך: ערים ואמהות בישראל: ברודי, ירושלים תשט"ו, עמ' 301. מצוטט אצל הרב יהושע מונדשיין, לתולדות הגאון המחבר, להלן "קישורים חיצוניים". הערה 116.}}.

בשנת [[תרמ"ז]] מונה לרבה של העיר [[סמרגון]], שם הוא התקרב ל[[תנועת המוסר]] והיה מתומכיה, וכמו כן, עמד במקום בראשות ישיבה גדולה.

הרב ליטווין נפטר ב[[י"א סיוון]] [[תרס"ג]].