עריכת הדף "חיים חייקל מאמדור" (פסקה)

==התקרבותו לחסידות==
התקרבותו לחסידות שנויה במחלוקת וקיימים מספר גרסאות;

גרסא אחת אומרת{{הערה|אביר הרועים, פיעטרקוב תרצ"ה חלק ב' עמ' נד.}}, שהתקרבותו לחסידות הייתה על ידי הרב [[אהרן הגדול מקרלין]]. בקרב מסעו של רבי אהרן ברחבי [[ליטא]] הוא היה מבקר בערים ועיירות והיכן שהיה רואה [[נשמה|נשמות]] גבוהות היה מקרב אותם לחסידות. באחד הימים הוא הגיע לעיר אמדורא, וראה יהודי שיושב ועוסק בתורה. שאל אותו רבי אהרן במה הוא עוסק. השיב לו רבי חיים: ב[[תורה]] לשמה. שאלו רבי אהרן: והיכן ה'דברים הרבה?' הלא מובא בפרקי אבות, כי כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה, ומבלי להמתין למענה הוא פנה מיד ויצא מבית הכנסת, עלה על העגלה וציווה לבעל העגלה להמשיך ולנסוע. אך רבי חיים חייקל התלהב כל כך מהדיבור, רץ אחרי העגלה והתחנן לפני רבי אהרן שיעצור אותה, אך הוא ציווה להצליף על הסוסים ולשעוט בדהרה. עד שראה רבי אהרן כי לא נשאר כוח ברבי חיים לרוץ הלאה, וציווה לעצור את העגלה.

רבי חיים פנה בשאלה אל רבי אהרן שיגלה לו היכן מקבלים את ה"דברים הרבה", ורבי אהרן אמר לו שיסע למזריטש. משבא למזריטש, עמד [[המגיד ממזריטש]] על גדולתו ואמר לרבי אהרן: הבאת מנורה מוכנה, שאיננה חסרה אלא הדלקה.

אף רבי אהרן התבטא על עצמו על התועלת המרובה שקיבל ממזריטש, שעל אף שעסק בתעניות וסיגופים ועסק אלף לילות בתורה, עדיין לא הרגיש בנפשו תיקון השלם עד שבא למזריטש.{{הערה|1=ראה בארוכה [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13026&st=&pgnum=152 קובץ בית אהרן וישראל].}}

גירסא שנייה אומרת שהתקרבותו הייתה כש[[אדמו"ר הזקן]] ורבי [[מנחם מנדל מהורודוק]] נסעו בשליחות [[הרב המגיד]] ל[[שקלוב]], לשאת דרשה ב[[בית הכנסת]] "ש' גאונים'{{הערה|בית הכנסת נקרא כך על שם 300 (ש', בגימטריה) הגאונים שהיו מתפללים בו. מלבד אותם גאונים לא היה מורשה אף אדם להיכנס לבית הכנסת}}, ובדרשה ציטט ההורודוקר את מאמר [[חז"ל]] הנ"ל, והציב את השאלה "אם אתם לומדים תורה לשמה, היכן הרזי תורה שגילו לכם"?, ויצאו מבית הכנסת לביתו של אחד החסידים. ר' חיים חייקל הזדעזע לשמע הדברים וחיפש אותם ברחבי ה[[עיירה]] עד שמצאם ושאל את ההורדוקר היכן מקבלים את הרזי תורה, והוא שלחו ל[[מזריטש]].

הוא היה עובד את ה' בהתרגשות ומרירות. כאשר עבר פעם פריץ אחד לידו בעת תפילתו, נענה ואמר: מובטחני, כי גם רוצח אם היה שומע את תפילתו, היה נמס לבו ונעשה למים.

נפטר ב[[כ"ג באדר]] [[תקמ"ז]] יומיים אחרי שנפטר רעו רבי [[אלימלך מליז'נסק]].