עריכת הדף "חיים באגין" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב משה גרשון באגין, רבה של גלובאקי שבאזור וילנא.

היה קרוב משפחתו של הרב יוסף חיים, רבה של [[צאשניק]] החב"דית הסמוכה ל[[וויטבסק]].

נתקבל לרבנות [[ביחוב]]-ישן שבפלך [[מוהילוב]] בשנת [[תרל"ב]], כרב עדת החסידים ('רב הספרדים', כיון שנוהגים בענינים רבים כמנהג ספרד והמקובלים), לצד רב העיירה.

כיהן ברבנות ביחוב למעלה מעשרים שנה, ובין השנים תרס"ד-תרס"ט, עבר לשמש כרב בנובוגורוד (בשפת המקור: Новгород-Сіверський{{הערה|בכתבי רבותינו נשיאינו מכונה המקום בראשי התיבות 'נאוג"ס', נאווגאראד סיוורעסקי){{הערה|על פי היוצא מתכריך תשובותיו בהלכה שבגנזך ספריית ליובאוויטש כשלצד תאריך התשובות חתם את מקום מושבו.}}.

בשנת תרנ"ג נקרא לשמש ברבנות ב[[ניעז'ין]], אך הדבר לא יצא לפועל.

במשך השנים נקרא מספר פעמים לשמש כמתווך במחלוקות שפרצו בין החסידים וקהילות אחרות, ובראשם המחלוקת שפרצה אודות רבנות שקלוב.

בסביבות שנת [[תרנ"א]] החל לעמוד בראשות [[כולל חב"ד]] ברוסיה לצד הרב [[חיים אליעזר ביחובסקי]], תפקיד בו שימש עד לשנת תרע"ד, והיה ממונה על 'הועד הרוגוטשובי' שנוהל קודם לכן בידי ר' [[דן תומרקין]], והיה נציגם של [[חסידות חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] (קופה שלאחר מחלוקות שונות התחלקה באופן רישמי ופעלה תחת השם 'כולל חב"ד המיוחד'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/35/1.htm תולדות חב"ד בארץ הקודש פרק לה].}})).

כחלק מתפקידו זה ביקר אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] בשנת תרס"ז בקשר לערערים שונים הנוגעים לאופן חלוקת כספי הכולל, וכן ערך בשנת תרע"ד נסיעה לארץ הקודש למרות חולשת בריאותו{{הערה|תולדות חב"ד בארץ הקודש, עמ' רמה ו-רעג; אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ד', עמ' רלו-רלז. וראו אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' עמוד ל' מי"ט שבט תרס"ו שמתרה בו: "לטובת העסק נחוץ ביאת כבודו הנה עם כל ספריו, ולמען לא יתרץ קושיות (הבלתי מתורצות באמת), באמרו כי הניח חלק מספריו בביתו, על כן יקח הכל ואל יחוס על הוצאות הבאגאז. זמן ביאתו תהיה לא יאוחר מיום ב' משפטים הבא עלינו לטובה, כי נחוץ הוא בהקדם".}}.

לאחר חזרתו לרוסיה, המשיך לכהן ברבנות גם לאחר סיום [[מלחמת העולם הראשונה]] ומהפכת האזרחים בעקבותיה עלו הסובייטים לשלטון.

בשנת [[תרפ"א]] עדיין כתב תשובות ואף נמצאת בכתובים דרשה אחת שלו, אך לעת עתה לא ידוע על פרטים נוספים אודותיו בשנים מאוחרות יותר.