עריכת הדף "חיים אריה זילברשטיין" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרד"ע]] במרגרטן שברומניה לאביו ר' משה זילברשטיין ולאמו מרת לאה.

בצעירותו למד בישיבת 'נייטרא'.

עם סיומה של [[מלחמת העולם השניה]] הגיע ל[[בלגיה]] שם הצטרף לקבוצת הבחורים והאברכים שהסתופפו בצילו של הרב זלמן שניאורסון, בהם הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] הרב [[דוד משה ליברמן]], הרב טייכטל והרב [[נחום יעקובוביץ]], ועוד.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת שרה מאשע בת ר' דוד ופריידע, קבע את מגוריו בבלגיה ועסק לפרנסתו ביהלומים, ולצד זאת עסק בהפצת המעיינות בקרב הקהילה היהודית בעיר.

בדו"ח של הרב [[אפרים וולף]] מביקור בבלגיה בשנת תשכ"ח, מופיע שמו כאחד מהמתעסקים העיקריים ב[[אנטוורפן]]{{הערה|ימי תמימים חלק ד' עמוד 65.}}.

ב[[חג הסוכות]] [[תשל"א]], התקיימה ועידה של נציגי ה[[האומות המאוחדות|או"ם]] שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי חג הסוכות, החל מהיום הראשון של החג, ועד לשמחת תורה. במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר אומות העולם מתאספים, צריכים גם היהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בעניני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.

ב[[שמיני עצרת]] של אותה שנה בעת ה[[הקפות|הקפה]] הרביעית, הקים הרבי [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"או"ם" משלו]], בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על פי תורה.

כאשר בחר הרבי ברב זילברשטיין שיהיה 'הבעל הבית' של מדינת בלגיה, אמר שאינו ראוי לכך כיון שאינו רב, והרבי הורה לו שאם כך - שיהפוך לרב, והוא מתכוון לכך ברצינות, ואכן מייד לאחר החג ניגש ללימוד [[סמיכה לרבנות]] ונבחן והוכשר לרב{{הערה|ימים טובים עם הרבי - סוכות, עמוד 35.}}.

נפטר ב[[ט"ז אדר]] [[תשס"ד]].