עריכת הדף "חיים אלעזר שפירא" (פסקה)

==קשריו עם אדמו"ר הריי"צ==
רבי חיים אלעזר עמד בקשר של מכתבים עם [[אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי סיפר, כי פעם ראה אצל חותנו הרבי הריי"צ מכתב ובו 5 או 6 שורות של תוארים. שאל אותו הרבי למי מופנה מכתב זה, והשיב לו הרבי הריי"צ כי הוא מופנה לבעל ה"מנחת אלעזר".{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&hilite=5c570ed4-f312-4001-b84e-d03835de1df3&st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&pgnum=549 שיחות קודש [[תשכ"ט]] חלק א' עמ' 7.]}}

באיגרת משנת תרפ"ד כותב הרבי הריי"צ לבעל ה"מנחת אלעזר" את התוארים הבאים: "כבוד הרב הגאון המפורסם בתורתו ויראתו, עמוד הימיני, פטיש החזק, גזע תרשישים, ובנן של גאוני ארץ, כבוד שם תפארתו" (אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק טז, עמ' סח).
כמו כן, שלח אליו הרבי הריי"צ (בשנת תרצ"ה) צילום מכתב יד קודשו של הבעל שם טוב (אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יז, עמ' קנג).

הרבי הריי"צ נסע פעם יחד עם אמו הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] למעיינות מרפא בצכיה. באותו זמן היה גם ה'מנחת אלעזר' במקום. הרבנית סיפרה זאת לבנה, והוסיפה שהיא רוצה לראותו.

הרבי אמר שהם כבר נפגשו ואמורים להיפגש גם מחר. אבל היות והמונקטשער לא קיבל נשים, הרבי הציע לאמו לעמוד מאחורי העץ ליד המקום שם יעברו וכך תצליח לראותו.

למחרת בבוקר הרבנית נעמדה מאחורי העץ, כאשר הרבי ממונקאטש והרבי הריי"צ הלכו יד ביד לצד המזכיר הרב [[משה לייב רודשטיין]] שצעד מאחוריהם. כשהתקרבו ליד העץ עצר האדמו"ר ממונקאטש ואמר "יש [[ריח]] נפלא מהעץ. מריח כמו גן עדן".

הרבי הריי"צ חייך ב[[ענווה]] ואמר: "אמי עומדת שם"...{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=54746 ה'מנחת אלעזר' עצר ליד העץ: "יש כאן [[ריח]] גן עדן"] - מפי הרב יוסף יצחק יעקבסון ששמע מר' משה גרונר, ששמע את הסיפור מכלי ראשון - הרב רודשטיין, מזכירו של הרבי הקודם. הסיפור מובא גם בקובץ "השידוך המופלא בעריסה", מאת הרב שד"ב וולפא, כסלו תש"פ, מסוף עמ' 38 ואילך.}}

בעת מאסרו של הרבי הריי"צ אמר ה'מנחת אלעזר': "ליהודים יש הרבה בקשות ותפילות, אך צריך לרכז בקשה אחת וממנה מסתעפים שאר כל הפרטים, והבקשה האחת צריכה להיות, שהקב"ה יגן על צדיק הדור. עלינו א"כ להשקיע עיקר התפילה על שחרורו של הרבי הריי"צ" (עיין: כתר מלכות [רשימות הרב חנניה יוסף אייזנבך], עמ' קמב, אות מד). דבריו אלו עשו רושם בכל הסביבה החסידית בהונגריה. 

הרב חנניה יוסף אייזנבך כותב ברשימותיו: "מעשה נורא שמעתי מכ"ק אדמו"ר ממונקאטש שליט"א [=גיסו של הרב אייזנבך] כי זקנו כ"ק אדמו"ר הגה"ק בעל מנחת אלעזר ממונקאטש זי"ע אסף אז [בזמן המאסר של הרבי הריי"צ בשנת תרפ"ז] סכום עצום של מאה אלף מטבעות צ'כיות ושלח בידי אחד מחסידיו, הרה"ח ר' דוב מאן ז"ל, שיפעל אצל אחד מגדולי המשפטנים שיעשה כל טצדקי שבעולם להביא לשחרורו של רבינו. חזר השליח וסיפר שהעו"ד מסרב ליטול הכסף ומוכן לפעול רק אם הרבי ממונקאטש יבטיח לו עולם הבא. מיהר ה"מנחת אלעזר" והזמין שני סופרים, כתב וחתם על תעודה מיוחדת כי הוא מבטיח לאותו עורך דין עולם הבא" (כתר מלכות, עמ' קמב, אות מג).

בשנת תש"ד, סייע הרבי הריי"צ למגבית שנערכה אז עבור חתנו של ה"מנחת אלעזר" (אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ח, עמד שמח).