עריכת הדף "חודש ניסן" (פסקה)

==מנהגים בחודש ניסן ==
===שלושים יום קודם החג===
שלושים יום לפני החג - החל מ[[ט"ו באדר]], דורשין בהלכות החג, ולכן יש ללמוד הלכות פסח עד שיהיה בקי בהם וידע את המעשה אשר יעשה.

יש ליזהר מאכילת [[מצה]] שלושים יום לפני הפסח, כלומר מ[[פורים]] ואילך.

מנהג ישראל לאסוף כסף לקראת חג הפסח "[[מעות חיטים]]" (קמחא דפסחא) כדי לרכוש את צרכי החג לנזקקים, וחובה על כל אדם להשתתף בכך. מן הראוי אף לידע את האנשים או הגופים המתרימים, על משפחות או בודדים הידועים כנצרכים{{הערה|מתוך חוברת "[[פסח חסידי]]" בעריכת הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]].}}.

===הכנות רוחניות לחג הפסח===
[[הרבי]] תיקן את [[מבצע מצה]] - להשתדל לשלוח לחג הפסח למכרים [[מצה שמורה|מצות שמורות]] אפויות יד ל[[ליל הסדר]], כולל עבור הקטנים.
 
במוסדות חינוך כדאי - כבר מימי הפורים - ללמד את העניינים המיוחדים לחג הפסח; וכן להדגים בפני התלמידים כיצד עורכים את ה"סדר" ואת ה"קערה" וכן הלאה, וכך יחקקו בזכרונם ההלכות הקשורות בדברים אלו.

כמה פעמים עורר הרבי בדבר כדאיות הכנת "הגדות" חדשות לילדים קטנים, שתהי' לכל ילד [[הגדה של פסח]] משלו, כמובן הגדה נאה ובה ציורים שימשכו את לבו, כדי שידע לא רק את ארבע הקושיות אלא גם את התירוץ לקושיות.

===קריאת פרשת הנשיאים===
[[קובץ:תזכורת אמירת הנשיא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תזכורת לאמירת פרשת הנשיא תלויה על עמוד ה[[שליח ציבור|חזן]] ב-[[770]]]]
{{ערך מורחב|אמירת הנשיא בחודש ניסן}}
החל מ[[א' בניסן]] ועד [[י"ג בניסן]], נוהגים לקרוא (אחר [[תפילת שחרית]]) את קרבנות הנשיאים. עד [[י"ב בניסן]] קוראים את פרשת הנשיא שהקריב בו ביום, וביום י"ג קוראים מ"זאת חנוכת המזבח". לאחר אמירת הנשיא אומרים את נוסח ה"יהי רצון" שנדפס בסידורים וגם כהנים ולוויים אומרים אותו.

===אי אמירת תחנון===
אין אומרים [[תחנון]] בכל חודש ניסן, וכן לא אומרים את שאר קטעי התפילה שאינם נאמרים בימים שאין אומרים בהם תחנון.

אין [[צום|להתענות]] בחודש ניסן{{הערה|שו"ע אדמו"ר הזקן או"ח סימן תכ"ט ס' ט'.}}.

===ברכת האילנות===
{{ערך מורחב|ברכת האילנות}}
במשך ימי חודש ניסן מברכים את [[ברכת האילנות]]. את הברכה מברכים כשרואים בפעם הראשונה אילני מאכל, ומשתדלים שיהיו לפחות שני אילנות מאכל המלבלבים בפרחים. גם נשים מברכות ברכה זו.

===עריכת התוועדויות חסידיות ===
הרבי הורה לערוך מדי יום בחודש ניסן התוועדות חסידית, כרמז ואסמכתא להוראה ציין הרבי לדיני השמחה ההלכתיים של אי אמירת תחנון והאיסור לצום, ולדברי ה[[של"ה]]{{הערה|תחילת מסכת פסחים (קמ,ב), סוף פרשת בא (שיג,ב).}} הכותב שלכל ימי חודש ניסן יש דין של ראש חודש{{הערה|תורת מנחם התוועדויות חלק לט עמ' 274, [https://drive.google.com/file/d/1pIFNbv5NFlQDdEX3vb3WX6UTLAoV_OfC/view שיחת שבת פרשת צו שבת הגדול ח' ניסן תשכ"ד].}}.