עריכת הדף "חודש אדר" (פסקה)

==מעלת החודש==
[[קובץ:אדר נצחון דהיהודים.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] על מעלתו של חודש אדר: '''אזכיר עוד הפעם על [[אוהל אדמו"ר הריי"צ|הציון]] והזמן גרמא - אדר, נצחון דהיהודים (והיהדות) ועד ונהפוך הוא אורה ושמחה וששון ויקר''']]
===מרבים בשמחה===
[[קובץ:ריקודים-ב770-באדר.jpeg|ממוזער|250x|ריקודים ב[[770]] בחודש אדר (נראה הרב [[קותי ראפ]])]]
בגמרא מופיעה אימרתו של [[רב שמואל בר שילת]] בשם [[רב (אמורא)|רב]]: {{ציטוטון|כשם שמשנכנס [[אב (חודש)|אב]] ממעטין ב[[שמחה]], כך משנכנס אדר מרבין בשמחה}}{{הערה|תענית כט, א.}}. אימרה זו נפסקה להלכה ב[[רי"ף]] וב[[רא"ש]], ב[[מגן אברהם]]{{הערה|אורח חיים תקפו, ס"ק ה.}} ועוד{{הערה|אבל ראה [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14663&pgnum=126 שו"ת חת"ם סופר אורח חיים חלק א, סימן קס], שמהשמטת דין זה ברמב"ם ובשו"ע, הכריע שלדעתם אין זו ההלכה. ובנמוקי אורח חיים סימן תרפו דחה [[חיים אליעזר שפירא|הרב ממונקאטש]] את דבריו, ונשאר בצ"ע על השמטת הדין.}}.

ב[[שנה מעוברת]], דנו הפוסקים האם חלה השמחה מתחילת חודש אדר א' או רק מאדר ב'. יש שכתבו שחובת השמחה היא באדר ב' בלבד, ודייקו מ[[רש"י]] על הגמרא שנימק את השמחה בניסים של "פורים '''ופסח'''" - מכאן שהשמחה היא רק באדר הסמוך לחודש ניסן וחג הפסח{{הערה|שאילת יעב"ץ חלק ב, סימן פח.}}. אמנם יש שפסקו שחובת השמחה היא כבר מאדר א'{{הערה|ראה שו"ת חת"ם סופר חושן משפט, סימן כ.}}. בשיחה בה דן בענין הכריע הרבי שמלשון רש"י משמע להיפך, שכן כל חובת השמחה באדר בקשר לחג הפסח, היא מפני שחל בו יום לידת [[משה רבינו]], ומכאן שחובת השמחה היא בחודש כולו - כולל אדר ראשון - ולא רק בחודש שבו פורים{{הערה|לקוטי שיחות חלק טז שיחת תצוה-ז' אדר סעיף ד ואילך.}}.

[[הרבי]] הזכיר {{ציטוטון|שלא מצינו בספרים שהחיוב ד"מרבים בשמחה" הוא גם באדר ראשון, ואדרבה, יש ראיות שחיוב זה הוא באדר שני בלבד . . ו"תן לחכם ויחכם עוד" - לעיין ולמצוא ביאור בדבר}}{{הערה|שיחת ש"פ תשא, כ' אד"ר תשמ"ט (התוועדויות ח"ב ע' 374).}}. עם זאת, בשיחות רבות הזכיר בפשטות את ההוספה בשמחה בחודש אדר גם ביחס לאדר ראשון{{הערה|ראה לדוגמא שיחת ש"פ תרומה, ו' אד"ר תשמ"ט (שם ע' 337).}}, והתבטא {{ציטוטון|ישנם בעלי "מרה שחורה" שסוברים שהענין ד"מרבים בשמחה" צריך להיות רק באדר שני, וסברתם - מכיון שהטעם הפשוט ד"מרבים בשמחה" הוא מפני ימי הפורים, הרי, כשם שקריאת המגילה וכל עניני הפורים הם באדר שני, יש מקום לומר שגם הענין ד"משנכנס אדר מרבים בשמחה" שייך באדר שני בלבד. ואמרתי פעם על זה - שיש לעזוב את ה"מרה שחורה" ולשמוח כבר משנכנס אדר ראשון}}{{הערה|משיחת י"ג אד"ר תשד"מ בעת ביקור רבי [[פנחס מנחם אלתר מגור]] (התוועדויות ח"ב ע' 1054). וראה גם שיחת ש"פ תשא באותה שנה (שם ע' 1081).}}.

בשנת [[תשנ"ב]] הדגיש הרבי את מעלת חודשי אדר ב"שנה מעוברת" והסביר שדווקא על ידי שני חודשי אדר (שהמאפיין של חודש אדר הוא השמחה), על ידי 60 יום של שמחה, מתבטלים כל המניעות והעיכובים לבוא הגאולה יחד עם שאר הדברים הלא רצויים, וזאת על פי הגדר ההלכתי של "ביטול ב-60"{{הערה|דבר מלכות תרומה [[תשנ"ב]].}}.

===בריא מזליה===
באותה הסוגיא אומר [[רב פפא]]: {{ציטוטון|הלכך בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי, לישתמיט מיניה באב דריע מזליה, ולימצי נפשיה באדר דבריא מזליה {{קטן|[לכן בן ישראל שיש לו דין עם נכרי, ישתמט ממנו בחודש אב שרע מזלו, וישתדל לעשות זאת באדר שבריא מזלו]}}}}{{הערה|תענית כט, ב.}}.

על כך שמזלו של חודש אדר הוא בריא, קשה לכאורה מקביעתם של חז"ל ש"אין [[מזל]] לישראל"{{הערה|שבת קנו, א.}}. כמה מהמפרשים ביארו זאת:

ה[[ריטב"א]]{{הערה|שם=שם|תענית שם.}} ביאר שבחודשים אלו נגזר משמים שיהיה מזל לישראל. עוד ביאר, שכוונת הגמרא אינה למזל ממש, אלא לגזירות שמים הנקראות בלשון בני אדם "מזל". ה[[מהרש"א]]{{הערה|שם=שם}} הסביר שאף שאין מזל, אך "מגלגלין זכות ליום זכאי וחובה ליום חובה".

ה[[חת"ם סופר]]{{הערה|שו"ת אורח חיים שם.}} הסביר שזו מחלוקת בין הסוגיות, ולפי סוגיא זו אכן יש מזל לישראל; וכיון שההלכה היא שאין מזל, לכן לא נפסק כסוגיא זו שיש להעדיף משפט עם נכרי בחודש אדר.

[[הרבי]] מסביר שההבדל בין חודש אדר לשאר השנה הוא, שבכל השנה יש לישראל מזל, וביכלתם להשפיע עליו בכח עליון - כדברי רש"י{{הערה|שבת שם.}} ש"על ידי תפלה וזכות משתנה מזלו לטובה". אך בחודש אדר, המזל מצד עצמו הופך להיות "בריא" לטובת ישראל, ללא צורך בהתערבות עליונה מיוחדת, עד כדי כך שבריאות המזל ניכרת אפילו לאומות העולם{{הערה|דבר מלכות ש"פ תרומה תשנ"ב סעיף ז.}}.

עוד מבאר הרבי לפי דברי המדרש על ה[[גורל]] שערך [[המן]], בו גילה שלכל החודשים ומזלותיהם יש זכות לישראל, אך {{ציטוטון|אדר אין לו זכות, ומזלו אין לו זכות, ולא עוד אלא שבאדר מת משה רבן}} - ולכן רצה להשמיד את ישראל בחודש זה, אך לא ידע שבאדר נולד משה{{הערה|אסתר רבה ז, יא.}}: לכל החודשים ישנה זכות הקשורה למזלם, אך הזכות של חודש אדר היא למעלה מזכות רגילה - לידת משה רבינו, הפועלת גילוי [[עצם הנשמה]] בישראל, שלכן אין צורך בזכות אדר ומזלו. ועל זכות זו נאמר "אין מזל לישראל" - כפירוש הפנימי, שמזלם של ישראל הוא בחינת "אין", עצם הנשמה שאינו מושג בשכל{{הערה|דבר מלכות ש"פ תצוה תשנ"ב סעיף ב ואילך.}}.