עריכת הדף "זלמן שכטר שלומי" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרפ"ד]] בז'ולקבה שב[[פולין]]. את ראשית חייו העביר ב[[וינה]] שב[[אוסטריה]], בשנת [[תרצ"ח]] עברה משפחתו ל[[בלגיה]] שהם הכיר את קהילת חסידי חב"ד במקום והתקרב לחסידות חב"ד. בשנת [[תש"א]] עבר לגור ב[[ארצות הברית]], שם נפגש עם [[אדמו"ר הריי"צ]] והפך לחסיד חב"ד מבוהק.
בשנת [[תש"ז]] [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] והחל לשמש כרב קהילת חסידי חב"ד ב[[מסצ'וסטס]] וב[[קונטיקט]].

ב[[י"ט כסלו]] [[תש"י]] ביקש אדמו"ר הריי"צ מממנו ומחברו [[שלמה קרליבך]] לצאת לקמפוסים על מנת לקרב סטודנטים ליהדות ולחסידות. לקראת חג ה[[חנוכה]] באותה שנה, השניים ארגנו מסיבת חנוכה באונברסיטה ברנדייס. הם הצטיידו ב-13 זוגות [[תפילין]] והתוועדו ושרו עם הסטודנטים במשך שעות{{הערה|יוטא הלברשטם-מנדלבום, הרבי מקרן הרחוב (תרגום מ[[אנגלית]] דוד הלל), תש"ע, הוצאת רשימו עמ' 23–35. ראו גם: "הרב שלמה קרליבך: חייו משנתו והשפעתו", מאת נתן אופיר (אופנבך), עמ' 44-43.}}{{הערה|Yaakov Ariel, "Hasidism in the Age of Aquarius: The House of Love and Prayer in San Francisco, 1967–1977," Religion and American Culture, Summer 2003, Vol. 13, no. 2, pp. 139–165.|כיוון=שמאל}}.

לאחר [[קבלת הנשיאות]] של [[הרבי]] המשיכו השניים לפעול ביחד בהוראת הרבי ב[[הפצת המעיינות]] ברחבי ארצות הברית. השניים לא הצטיינו בהקפדה על שמירת על ה[[הלכה]]{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/11/6566122a92ba9_1701188138.pdf '''המשלח והשליח''' - תשורה משמחת הנישואין של משפחת בויטנר], עמ' 210.}}, שלמה קרליבך עזב את חב"ד בעקבות הביקורת שקיבל על כך מהרבי בשנת [[תשי"ד]], אך זלמן שכטר המשיך לפעול במסגרת חסידות חב"ד עד לערך שנת [[תשכ"ד]], אז עזב לפעול במסגרת החסידות בעקבות התנסות בסמי הזייה שלא היו לרוחו של הרבי. שכטר היה משתמש בסם הזייה LSD שמייצר תחושת מציאותית לדימיונות ולמחשבות, על מנת לחוות את התהוות העולם מאין ליש, עליה היה חושב במהלך ההתנסות. הוא כתב לרבי, שהגיב בשלילה לדבר ושזוהי לא הדרך{{מקור}}.

לאחר שעזב את חסידות חב"ד, הקים שכטר את תנועת ההתחדשות היהודית בארצות הברית, המזלזלת בקפידה על קיום ה[[הלכה]], אך מבוססת על ה[[קבלה]] ו[[חסידות]]. הוא היה בעל כשרון גדול ואישיות כריזמטית מושכת, והוציא ספרים רבים הבנויים על מודל החסידות. בשנת המ"מים הוסף לשם משפחתו את השם "שלומי" על לבטא את שאיפתו לשלום בין ישראל ואומות העולם.

נישא במהלך חייו ארבע פעמים, שבאחרונה שבהם עם חוה אילסן מבולדר. הותיר אחריו אחד עשר ילדים.

נפטר ב[[ה' תמוז]] [[תשע"ד]] בבולדר שבקולורדו.