עריכת הדף "זלמן גופין" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד [[כ"ב אלול]] [[תש"ה]] לר' [[ישעיה גופין]] ושרה רעלקא ב[[סמרקנד]] מיד אחרי סיום [[מלחמת העולם השנייה]].

בשנת [[תש"ז]] עברה המשפחה מ[[רוסיה]] דרך גבול [[פולין]] למחנה פליטים ב[[צרפת]] ומשם עלתה בשנת [[תש"ט]] לישראל והתיישבה ב[[כפר חב"ד]] שנוסד באותו הזמן.

לאחר שלמד בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], נסע ללמוד ב[[ניו יורק]] ב[[מרכז חב"ד העולמי]] במסגרת ה"[[קבוצה]]" אצל [[הרבי]], שם שהה בשנת [[תשכ"ו]].

מתחילת השנה היה חוזר ומניח באופן בלתי רשמי, עד שבחודש שבט בשנה זו קרא ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לו ולבחורים הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי|אברהם גרליצקי]], הרב [[שלום בער לויטין]] הרב [[שלמה זרחי]] והרב [[יהודה לייב שפירא]] ומינה אותם לסייע לרב [[יואל כהן]] בחזרות והנחות, אז הקימו את "[[ועד הנחות התמימים]]".

לאחר שובו לארץ בסיום שנת ה[[קבוצה]], פנו חברי הוועד להנהלת הישיבה בבקשה שתפעל על רשויות המדינה לאפשר לו לשוב ל[[770]] על מנת לסייע להם בעבודת החזרה. פעולות הנהלת הישיבה נשאו פרי והוא הצטרף גם לקבוצה בשנת [[תשכ"ח]] עד לחזרתו לארץ בסוף השנה{{הערה|"[[תחיינו]]" גליון מספר 9 עמוד 17}}.

לאחר חזרתו לישראל, נישא לרבקה, בת ר' [[יוסף משה ברגמן|יוסף משה]] וחנה יהודית ברגמן מירושלים, ולאחר שירות צבאי מקוצר וארבע שנות לימוד בכולל, מונה בשנת [[תשל"ו]] ל[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד]], לצד המשפיע הראשי, הרב [[מנחם מנדל פוטרפס]].

לאורך שנות כהונתו בתפקיד משפיע בישיבה דיווח לרבי כל הזמן על עניינים של בחורים ועוד ועם זאת שלא קיבל על דיווחים אלו תשובות נודע לו שהרבי קרא את מכתביו. פעם שאל את הרבי ביחידות על תוספת עבודה בישיבה והרבי ענה שבעיקרון עליו להוסיף עוד בעבודה בישיבה ושעל הפרטים יתייעץ עם ידידים מבינים. בתקופה מסויימת בשנות כהונתו כמשפיע אירעה פרשייה עם השלכות בתוך הישיבה כשהדבר העיק לו מאד. רעייתו כתבה לרבי, מבלי לספר לו, שיש לה מחשבה שהוא יעזוב את הישיבה. כעבור זמן קצר קיבל מהרבי [[מכתב כללי - פרטי]] עם הוספה בכתב יד קודש טרם החתימה {{ציטוטון|בברכה להצלחה בעבודת הקודש בישיבת כפר חב"ד}}{{הערה|ראיון למגזין תחיינו גל' 9 ע' 18}}.

בשנת [[תשנ"ג]] נהג ללכת עם המשפיע ר' [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] ולהחתים יהודים על [[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]] של [[הרבי כמלך המשיח]], בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ה]] נסע לרבי עם כל ילדיו ובכך הביע בגאון את אמונת החסידים בדבר חשיבות המשך ה[[נסיעה לרבי]] ובנצחיות חייו{{הערה|מפי הרב חיים לוי יצחק גינזבורג בוידאו 'התוועדות ה1000 הרב לוי"צ גינזבורג: ר' מענדל אמר על ראשי הישיבה "טרפה'דיק מתנגדים"' בערוץ היוטיוב משיח וגאולה דקה: 5:24.}}.

בשנים אלו הרב גופין עזר לרב [[ישבעם סגל]] בעריכת ספרו [[ערכים בחסידות]].

הרב גופין מתוועד עם תלמידי הישיבה כמעט מדי שבת, ומספר פעמים בשבוע מוסר שיעור לתלמידי שיעור ג' ב[[המשך תרס"ו]]. שיעור מיוחד מתקיים בביתו מדי שבוע לתלמידי שיעור ב' המעוניינים להעמיק ולהשביח את עבודת התפילה שלהם.

משנת [[תש"ע]] הוא [[משפיע]] ראשי של "מרכז [[מעייני ישראל]]" בארץ הקודש, שם מוסר שיעורים בחסידות ומתוועד ביומי דפגרא בסניפים רחבי הארץ.

הרב גופין מוסר שיעורים רבים בתורת החסידות בכל רחבי הארץ וקירב רבים לחסידות חב"ד.

הרב גופין נודע בידיעתו המעמיקה וכוח הסברתו בלימוד ה[[חסידות]].