עריכת הדף "זכות אבות" (פסקה)

==במקורות==
עוד קודם [[יציאת מצרים]], כאשר הקב"ה מתגלה ל[[משה רבינו]] בסנה, הוא מבטיח לו שבכל זמן שבני ישראל יזכירו זכות אבות יענה להם{{הערה|רמב"ן על הפסוק (שמות ג, טו): 'וזה זכרי לדור דור' - יחזור אל אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב, כי לא לעולם ישכח ברית אבות וכל הדורות כאשר יזכירו אלהי אברהם יצחק ויעקב ישמע אל ויענם.}}.

ואכן, כבר בזמן [[קריעת ים סוף]] עמדה לבני ישראל זכות אבות{{הערה|זוהר פרשת בשלח דף סט.}}, וכן בעת [[חטא העגל]] משה רבינו הזכיר זכות אבות, ובכך ביטל את הקטרוג על בני ישראל{{הערה|שמות לב, יג: "זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ".}}, וכך גם במקומות נוספים במקרא מבטיח הקב"ה הבטחות דומות, דוגמת: "וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור"{{הערה| ויקרא כו.}}.

(חז"ל מעירים כי הביטוי 'זכות אבות' כולל גם את זכותן של [[ארבעת האמהות]]{{הערה|ספרא בחוקותי פרק ח', שדורשים זאת מהמילים 'וזכרתי '''את''' בריתי יעקב' וכן ביצחק ואברהם, שתיבת 'את' היא ייתור לשון המרבה גם את האמהות.}}).

הדבר היה כל כך משמעותי אצל חז"ל, עד שכאשר העבירו את רבן גמליאל מנשיאותו, לא רצו למנות את רבי עקיבא כיון שהיה בן גרים ואין לו זכות אבות{{הערה|ברכות כז, ב.}}.

אף שחז"ל הביאו דעות שונות{{הערה|שבת נה, א.}} שזכות אבות תמה, רבי אחא סובר שהיא קיימת לעולם{{הערה|ויקרא רבה לו, ו: מר ר' אחא: לעולם זכות אבות קיימת, לעולם מזכירים ואומרים: "כי אל רחום ה' אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך. וראה ברש"י שמות לג, יט (ממסכת ראש השנה דף יז) שהקב"ה העניק למשה רבינו את [[י"ג מידות הרחמים]] כדי שגם לאחר שתכלה זכות אבות – יהיה כיצד לעורר את רחמיו של הקב"ה.}}.

חז"ל מספרים לנו במשנה כי סדר עבודת היום ב[[בית המקדש]] התחיל בכך שהכהנים היו שואלים האם 'האיר פני כל המזרח עד שבחברון'{{הערה|יומא ג, א. תמיד ג, ב.}}, הם לא סתם הסתפקו בבדיקה טכנית האם כבר השמש האירה והיום החל, אלא דאגו להזכיר תוך כדי את [[חברון]], שם טמונים האבות הקדושים ב[[מערת המכפלה]]{{הערה|ראה בפירוש רבינו עובדיה מברטנורא שם: "וכדי להזכיר זכות אבות מזכירין חברון:".}}.

כך גם בסדר [[תענית ציבור]] שהיו גוזרין על הציבור בעקבות בצורת, היו נותנים אפר מקלה על גבי התיבה כדי להזכיר זכותו של אברהם שאמר 'ואנכי עפר ואפר' וזכותו של יצחק שאפרו צבור על גבי המזבח{{הערה|מדרש רבה בראשית מט, כג.}}.

בדומה לכך גם אנו נוהגים להזכיר דוקא בתחילת התפילה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/6/4/273.htm שיחת אדמו"ר הריי"צ ליל ב' דראש השנה תש"ט], שזכות אבות היא ההקדמה והתחלת העבודה.}}, החל מסדר הקרבנות הנפתחות בסיפור אודות מסירות נפשו של אברהם בפרשת העקידה אותה אומרים מייד אחרי ברכות השחר{{הערה|1=[[שולחן ערוך הרב]], אורח חיים ח"א, הלכות השכמת הבוקר, סעיף א'. ובמהדו"ק סי"א נכתב טעם נוסף. וראה אג"ק ח"ג ע' רסג. ו[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5723-2/154/156.htm שיחת שבת פרשת בשלח תשכ"ג] בה מבאר החילוקים בין הלשונות במהדורה קמא ובמהדורה בתרא.}}, והן בתחילת עיקר התפילה עצמה, תפילת שמונה עשרה, בה אנו פותחים בברכה הראשונה בהזכרת האבות הקדושים{{הערה|"וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה".}}.

ב[[ספר הזוהר]] מובא ששלושת הסוגים ב[[תקיעת שופר]] בראש השנה הם כדי להזכיר זכות שלושת האבות, אברהם יצחק ויעקב{{הערה|1=זוהר חלק ג צט, ב. הובאר והתבאר ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/23/26/284.htm שיחת שבת פרשת ניצבים תשי"ח].}}.

[[חז"ל]] מונים 5 ענינים שהביאו לגאולת מצרים, שיהיו גם אלו שיביאו לגאולה העתידה, בהם גם הענין של 'זכות אבות'{{הערה|ירושלמי תענית פרק א' הלכה א. מדרש רבה דברים פרשה ב, יד (כג). הוזכר גם בספר המאמרים אידיש בלה"ק, עמוד 212 (חשון תש"ד).}}.