עריכת הדף "זיגמונד פרויד" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד בפרייברג שבמוראביה שבתחומי [[אוסטריה]]{{הערה|כיום בצ'כיה.}} ב[[א' אייר]] [[תרט"ז]] להוריו יעקב ואמליה פרויד, משפחה יהודית גליציאנית כבן בכור מתוך שני בנים וחמש בנות שנולדו להוריו מנישואיהם המשותפים (בנוסף לשני אחים-מאב גדולים ממנו מנישואיו הקודמים של אביו לאשה בשם רבקה). אביו היה סוחר צמר, ואמו התייחסה למשפחת נתנזון, 

בהיותו ילד בגיל שנה, בעקבות משבר כלכלי אזורי, ירד אביו מנכסיו, ובשנת [[תרי"ט]] עברה משפחתו להתגורר ב[[לייפציג]], ושנה לאחר מכן היגרו ל[[ווינה]], בה נשלח ללימודים במוסדות נחשבים על אף מצבם הכלכלי הרעוע של הוריו, והוא בלט בכשרונותיו ובהצלחתו בלימודים.

בגיל 17, החל ללמוד רפואה באוניברסיטת וינה. בשנת [[תרל"ט]] ערך הפסקה של שנה אחת ושירת בצבא האוסטרי בטיפול בחיילים חולים, ובשנת [[תרמ"א]] קיבל את התואר דוקטור לרפואה.

בשנת [[תרמ"ב]] הכיר את רעייתו מרת מרתה ברנייס, נכדת הרב יצחק ברנייס.

לאחר החתונה החל בעבודה מעשית במחלקות השונות של בית הרפואה הכללי בוינה, והתקדם בתפקידיו בהדרגה עד שכעבור שלוש שנים מונה ל'מומחה ראשון' - רופא בכיר במחלקה. במקביל עבד במכון לאנטומיה וערך בו מחקרים בתחום המוח המוארך שבגזע המוח ובמחלות עצבים.

בשנת [[תרמ"ה]] נסע לפריז והשתלם בתחום מחלות עצבים אצל הנוירולוג ז'אן-מרטן שארקו והושפע ממנו עמוקות ובעקבות כך שינה את עיסוקו לטיפול קליני בתחום הפסיכולוגי, ובדרכו חזרה לביתו בווינה עבר והתעכב בה מספר שבועות בהן עסק במחקר על מחלות ילדים.

עם חזרתו לוינה, פתח בשנת [[תרמ"ו]] מרפאה פרטית שהתמחתה בהפרעות מוח ועצבים, ולצד טיפול קליני ערך בה ניסויים בהיפנוזה עם מטופליו, ובהמשך אותה שנה גם התחתן בפועל עם רעייתו לאחר ארבע שנים שהקשר ביניהם היה בעיקר באמצעות קשרי מכתבים.

במהלך שנים אלו העלה על הכתב עשרות מחקרים ותובנות פורצי דרך שהפכו במשך השנים לאבן יסוד בפסיכולוגיה המודרנית, וזיכו אותו בהערכה רבה ובהכרה בינלאומית.

בשנת [[תרס"ב]] התקבל למשרת פרופסור באוניברסיטת וינה, ונהג לכנס את עמיתיו לדיון שבועי בשיטתו ומחקריו.

על אף התמיכה הרחבה שזכה לה בתחילה, החל משנת תר"ע, החלו עמיתיו לחלוק על חלקים משיטתו באופן פומבי.

בשנת [[תרפ"ג]] חלה בסרטן הפה, ובשל כך עבר מעל 30 טיפולים במהלכם אף הסירו את הלסת העליונה שלו.

היה חבר הדירקטוריון הראשון של האוניברסיטה העברית, וביטא סולדיריות עם יהודי ארץ ישראל בפעולות שונות, בין השאר בכך שוויתר על תמלוגים לאחד מספריו שתורגם לעברית.

עם סיפוח אוסטריה על ידי גרמניה הנאצית ערב ה[[שואה]], הקצין הנאצי שהופקד על חילוט נכסי היהודים במדינה שהושפע עמוקות מכתביו סייע לו - תוך שהוא מועל בתפקידו - למלט את כספו ומשפחתו המורחבת, הסתיר את דבר קיומם של חשבונות בנק שווייצריים בבעלות משפחת פרויד, וסייע בהשגת 16 אשרות יציאה לבני המשפחה באמצעותם נמלטו לאנגליה, כאשר ב[[ה' סיון]] [[תרח"צ]] עברו את הגבול לצרפת, משם המשיכו ללונדון והתגוררו בשכונת המפסטד, ברחוב מאנספילד גארדנס.

כתביו של פרויד עצמו, הושמדו על ידי הנאצים בפומבי.

בעקבות הסבל הרב שנגרם לו מסרטן הפה, בהיותו בגיל 83, בעיצומו של יום הכיפורים [[י' תשרי]] [[ת"ש]], ביקש מרופאו האישי לשים קץ לייסוריו, ומת ממנת יתר של מורפיום שניתנה על ידי רופא. 
שלושה ימים לאחר מותו, שרפו את גופתו של פרויד בבית הלוויות של גולדרס גרין בצפון לונדון.