עריכת הדף "זוסיא פרידמן" (פסקה)

==תולדות חיים==
[[קובץ:מצבה זוסיא פרידמן.jpg|ממוזער|מצבתו של הרב פרידמן בבית העלמין באודסה]]
נולד ב[[כ"ד טבת]] [[תרל"ז]] בברדיטשוב לאביו ר' אהרן נחמן פרידמן ולאמו מרת חיה{{הערה|בת ר' שלום שכנא רבינוביץ', שהיה נשוי בזיווג ראשון לנכדת בעל הבני יששכר מדינוב ונכדת רבי זושא מאניפולי, ולאחר שעברו עשר שנים לאחר החתונה ולא זכו להיפקד, גירש אותה בעצת רבו הרב הקדוש מרוז'ין והתחתן בזיווג שני עם אשה נוספת, ממנה נולדה בתו מרת חיה.}}, ונקרא בשם זוסיא, על שם רבי זוסיא מאניפולי שיום ההילולא שלו חל ביום הברית.

משפחתו נמנתה על חסידי האדמו"ר ה'פחד יצחק מבויאן, וכנער נסע לבקר עם אביו בחצרו של האדמו"ר מבויאן ואף זכה שיקח אותו תחת הטלית לברכת כהנים באומרו שהינם הרי משפחה.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם מרת רחל רייזל בת ר' מאיר וגולדה כץ מהעיירה ברדיטשוב, כאשר המסדר קידושין היה מורו הגאון ר' דודיא אורטינבערג בעל 'תהלה לדוד' ומחסידי רוז'ין.

שלושה חודשים בלבד לאחר נישואיו הוסמך לרבנות על ידי ר' דודיא אורטינברג, ובגיל 20 בלבד נסע לשמש ברבנות כמורה צדק באודסה, ובהמשך לכך נסע לקבל סמיכה לרבנות מר' חיים מבריסק שכתב עליו בכתב הסמיכה: "כמותו לא היה ולא יהיה".

בשנת תרס"ב, בהיותו בגיל 25, התמנה באופן רישמי לשמש כרבה הראשי של אודסה, על כל הקהילות והחוגים הרבים שפעלו בה.

כבר כאברך צעיר זכה לזכות מיוחדת לארח בביתו את אדמו"ר הריי"צ, באחת מנסיעותיו בשליחות אביו אדמו"ר הרש"ב, והקשר המשיך גם בשנים שלאחר מכן בהמצאות הרב [[שמואל אבא דוליצקי]] וחסידים נוספים, וכן עמד בקשרי מכתבים עם אדמו"ר הריי"צ.

בשנים מאוחרות יותר הוא עמד בקשר קרוב עם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי, קשר שהחל באסיפות הרבנים והלך והתחזק.

הוא נמנה על הרבנים שפעלו תחת שרביטו של אדמו"ר הריי"צ לחיזוק יהדות רוסיה, בין השאר בועידת קראסטין.

גם לאחר המהפכה הבולשביקית המשיך להנהיג את הקהילה היהודית ללא חת, כשהוא מסכן את נפשו ללמד יהדות, למול ילדים, להחזיק את בתי הכנסת ולעורר יהודים לשמירת תורה ומצוות.

הוא אירח בביתו שיעור תניא קבוע, וככל הנראה היה קשור וסייע גם לפעילותה של ישיבת תומכי תמימים שנפתחה בחשאי בעיר.

שימש ברבנות אודסה 30 שנה עד לפטירתו בגיל 60 ב[[ט' טבת]] [[תרצ"ז]], והוא נטמן בבית העלמין באודסה, כשגופו עטוף על פי צוואתו בקיטל שהיה ברשותו, מירושתו של רבי יעקב ישראל מטשארקס בן רבי מרדכי מטשרנוביל וחתנו של אדמו"ר האמצעי.

רעייתו האריכה ימים אחריו, ובשנת תשכ"ד קיבלה אשרת יציאה מברית המועצות ועלתה לארץ הקודש וקבעה את מגוריה בבני ברק, עד לפטירתה בשיבה מופלגת ב[[ג' אדר|ג' אדר שני]] [[תשל"ח]], בגיל 96.

אף שהוא עצמו לא היה חסיד חב"ד במוצהר, זכה כי רבים מצאצאיו נמנים על חסידי חב"ד{{הערה|כאשר בתו של ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] באה בקשרי השידוכין עם נכדו, ר' [[נחום שטרנברג]], התעניינה הרבנית חנה באיזו משפחה מדובר, ור' זלמן התנצל ואמר "נישט פון אונזערע", וכשנודע לרבנית במי המדובר, אמרה בפליאה לר' זלמן כיצד אמר שאינם 'משלנו'...}}.

כיום משמש כממלא מקומו על כסא הרבנות באודסה, חתן חתן חתנו ר' [[אברהם וולף]]{{הערה|חתנו של ר' [[משה גרינברג]] חתנו של ר' [[אהרן חזן]] חתנו של ר' זוסיא פרידמן.}}.