עריכת הדף "ויכוח" (פסקה)

==יחס הרבי לויכוחים==
ההדרכה הכללית של הרבי היא להימנע מויכוחים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/15/5330.htm אגרות קודש חלק ט"ו אגרת ה'תקל]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/21/8118.htm אגרות קודש חלק כ"א אגרת ח'קיח].}} היות ובדיבור באופן של קירוב יכול להשפיע בצורה טובה ועמוקה יותר{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7645.htm אגרות קודש חלק כ' אגרת ז'תרמה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5725-3/136/233.htm שיחת פרשת תזריע תשכ"ה].}}, ובנוסף לכך, פעמים רבות לא רק שהויכוח לא מועיל, אלא שהוא עלול להזיק כיון שמעורר בצד השני את [[מידת הנצח]] ולהתבצר יותר בעמדתו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7632a.htm אגרות קודש חלק כ' אגרת ז'תרלב*].}}{{הערה|שם=זתקפז|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7587.htm אגרות קודש חלק כ' אגרת ז'תקפז].}}.

עם זאת, יש להיזהר שההשתמטות מויכוח לא תיצור רושם כביכול חוששים ממנו מפני שחוששים להפסיד בויכוח, ובכל מקרה, גם במקרה שיש הכרח להגיע למצב של ויכוח - יש לצמצם זאת למינימום ההכרחי{{הערה|שם=זתקפז}}, ולדעת כי מויכוח אמיתי שתכליתו לברר את האמת ולא לשם נצחנות בלבד, לא עלולה לצאת שום תקלה והיזק לתורת משה רבינו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/25/9524.htm אגרות קודש חלק כ"ה אגרת ט'תקכד].}}.

גם כאשר כן מקיימים ויכוח, בכל ויכוח יש להתחיל מהנחות מסוימות שהן משותפות לשני הצדדים, שאז יש תכלית לויכוח, מכיון שבויכוח שאין הנחות משותפות לשני הצדדים, כל אחד מתבצר בעמדותיו ואין לו שום אפשרות לשכנע את הצד השני והויכוח לבטלה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/15/5362.htm אגרות קודש חלק ט"ו אגרת ה'שסב].}}.

=== ויכוחים עם נוצרים ===
בהזדמנויות רבות שלל [[הרבי]] ויכוחים חסרי תועלת בנושא הנצרות{{הערה|1=ראה למשל [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/6/1653.htm אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תרנג]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10472.htm מכתב י"ד אלול תשל"ב]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/39/9/14/293.htm לקוטי שיחות חלק ל"ט, ע' 293]. ועוד.}}, ובמיוחד כאשר הדבר נעשה בגישה מתרפסת{{הערה|ראה למשל שיחת פורים תשכ"ז.}}. הרבי הזהיר שמויכוחים אלו עלולים להגיע לעבירה על איסורי התורה של "ולא תתורו אחרי לבבכם", ו"אל תפנו אל האלילים"{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ט שם.}}.

עם זאת, כאשר יהודי כתב לרבי אודות שאלות שנשאל במהלך ויכוח עם יהודים שהושפעו מהנוצרים - בנוסף למענה שאין להכנס עימם בויכוח ללא תועלת, הצביע הרבי על כמה נקודות מופרכות בגישה הנוצרית, שמהן מובן מדוע הנטייה לגישה זו אינה הגיונית{{הערה|1=[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/3/3/373238552786.html להתרחק מוויכוחים בענייני דת], בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 1108.}}.

===ויכוחים עם קונסרביטיבים===
בתחילת שליחותו של הרב [[אליעזר שם טוב]] הוצע לו לקיים ויכוח פומבי עם הרב הקונסרבטיבי שהיה צעיר ובלתי מנוסה, והוא חשב שאף שבדרך כלל הרבי מצדד שלא להיכנס בויכוחים, מקרה זה הוא יוצא מן הכלל כאשר ההצלחה בויכוח מובטחת, והחשיפה הגבוהה ליהדות בטהרתה גוברת על החשש מנזק שיבוא בעקבות הויכוח.

הוא שאל על כך את הרבי באמצעות הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], והמענה שהוא קיבל שעליו להימנע מכך, מ-2 טעמים:

א) כאשר מתיישבים עם אדם סביב השולחן, עצם הישיבה מעניקה לו לגיטימציה כ'בר פלוגתא' שווה ערך שדעתו נחשבת כדבר שיש 'להתמודד' עמה ולהתווכח עמה.

ב) אף שבדרך כלל כאשר שני צדדים מתווכחים, הצד שסברותיו עמוקות ומורכבות יותר הוא הצודק, אלא שהמאזינים לויכוח על פי רוב לא מספיק מורגלים ומנוסים בהבנת דקויות עדינות, ומחפשים בעיקר את הלהט הייצרי שבוויכוח ולא את התוכן{{הערה|כפר חב"ד 1986, עמוד 40.}}.