לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
וגר זאב עם כבש
" (פסקה)
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כפשוטו או "משל וחידה" == [[קובץ:זאב עם כבש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאב עם כבש]] בענין קיום יעוד זה כותב [[הרמב"ם]]: "וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ - משל וחידה, שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים כזאב ונמר" וכו'. על פניו נראה כי לשיטת הרמב"ם, לא יתקיים ייעוד זה כפשוטו אלא הוא "משל וחידה" (אמנם, בביקור [[אברהם משה רבינוביץ'|האדמו"ר מסקוליא]] אצל כ"ק אד"ש ב[[תשמ"א]], אמר הרבי כי אין כוונת הרמב"ם שיעוד זה לא יתקיים כפשוטו, אלא שכוונתו הוא, שודאי משמעו כפירושו הפנימי, "משל וחידה", ובדואי יתקיים כפירושו הפנימי, ואם יבוא תלמיד ויוכיח שמשמעותו גם כפשוטו - אז זה יתקיים גם כפשוטו){{הערה|הלכות מלכים פרק יב, הלכה א.}}. אך לפי דעתם של חלק מהראשונים ([[הרמב"ן]]{{הערה|כתבי [[רמב"ן]] כרך א, עמ' קנד-ה.}} ועוד) הסוברים שלעתיד יהיה שינוי במנהגו של עולם, מובן שיעוד זה יתקיים כפשוטו. [[הרבי]] מסביר{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] כרך כז, עמ' 191.}}, שבדרך כלל בענין היעודים הגשמיים דלעתיד לבוא מבואר שהם יתקיימו גם לשיטת [[הרמב"ם]] כפשוטה אלא שזה יהיה בתקופה השניה ב[[ימות המשיח]]. אמנם לגבי יעוד זה, אומר הרבי, שהנביא הצמיד אתו לענין ה[[משיח]] (הפסוק "וגר זאב עם כבש" בא בסמיכות לפסוקים המדברים בענין משיח "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא" כו'), וגדרו של משיח הוא שלימות התומ"צ בגדרי העולם, "עולם כמנהגו נוהג", ואם כן יעוד זה ושאר היעודים שנכתבו בענין המשיח יתקיימו גם שלא כפשוטם (באופן דמשל וחידה) - לרמב"ם - ובתקופה הא', מלבד מה שיתקיימו כפשוטם בתקופה הב' כשאר היעודים הגשמיים. אמנם, באגרת [[תחיית המתים]] כותב הרמב"ם, כי מה שאמר ב[[משנה תורה לרמב"ם|ספר הי"ד]] על "וגר זאב עם כבש" שיתקיים שלא כפשוטו: "אין דברינו זה החלטי", וייתכן שיתקיים כפשוטו. ומסביר זאת הרבי, שהיעודים הגשמיים זה הנהגה ניסית שהקב"ה עושה עמנו כשכר על קיום התורה ומצוות. ועל כן, אם הגאולה תהיה באופן ד"לא זכו" - יצטרכו את תקופה הא' על מנת להגיע לשלימות התורה ומצוות, ואז יגיע כגמול תקופה הב' עם ההנהגה ניסית של ה'. אך אם נגיע לגאולה כבר במצב של "זכו", בקיום התורה ומצוות, ממילא כבר בתחילת הגאולה יהיו שתי התקופות יחד, כי כבר אז ה' ינהג באופן ניסי עקב קיום התורה ומצוות שלנו לפני זה. ובמצב כזה, גם לדעת הרמב"ם "וגר זאב עם כבש" יתקיים כפשוטו כבר בתקופה הא', כי אף שהוא קשור למשיח - הרי במצב כזה גם שאר היעודים הגשמיים יתחילו כבר עם תקופה הא'. ונמצא, שבמצב והגאולה תבוא באופן ד"זכו" - לכולי עלמא יתקיימו כל היעודים כפשוטם, וישר עם תחילת ימות המשיח.
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)