עריכת הדף "הפצת היהדות" (פסקה)

==רקע היסטורי==
בשנים שאחרי [[השואה]], מאות אלפי יהודים נדדו בכל רחבי העולם, והחלו להתיישב בקהילות חדשות במקומות שונים. מלבד אלפי קהילות שנכחדו ואבדו מהעולם, גם מנהיגי הקהילות שנותרו, החלו להתבסס במקומם החדש תוך גישה בדלנית ומסתגרת, שנועדה לשמור על המצב הקיים ולנסות להגן על בני הקהילה ממפגש ומהיחשפות עם הדעות השונות דוגמת הציונות והדמוקרטיה, שהלכו והתפשטו, וסחפו אחריהם צעירים רבים שנהרו אחרי עקרונות של חופש ושויון.

מצב זה גרם לכך שמליוני יהודים בכל רחבי העולם גדלו לתוך וואקום תרבותי, כאשר מצד אחד אנשי הציונות עוסקים בהפצת שיטתם בקרב הציבור ובני הנוער, ואילו שומרי התורה והמצוות הסתגרו והתבדלו בתוך הקהילות שהחלו להשתקם באותן שנים{{הערה|ראו גם שיחת ג' דחול המועד סוכות תשי"ז: בעוונותינו הרבים היה הסדר עד עתה, שהיראים החרדים ישבו במקום ועסקו בענייניהם, וכאשר הצד שכנגד היה יוצא עם ענין בלתי רצוי, אזי היו מזעיקים "אסיפת חירום", ומתאספים כולם יחד. . ובינתיים - איבדו אנשים, דור, עוד דור ועוד דור, וכמו כן איבדו עניינים, עניין אחד אחרי השני, עד שנעשה מעמד ומצב שישנם עניינים כאלו שבדורות שעברו לא חשב אף אחד שעניינים כאלו יכולים להיות בגבול ישראל.}}{{הערה|ראו גם אגרות קודש חלק יד עמוד ל: "הלוואי מלפני דור היו שמים לב יותר ויותר להצלת בני ישראל מהתבוללות ומריחוק מדרך התורה והמצווה. . ואין להאריך בדבר המצער עד כדי להבהיל, שנראה עדיין אחדים מראשי הישיבות אוחזים בשיטה זו, באומרם: אני את נפשי הצלתי".}}.

הראשון שפעל בכיוון ההפוך היה [[אדמו"ר הריי"צ]] ששלח עשרות חסידים לנדוד ברחבי ארצות הברית ולעסוק בקירוב יהודים לתורה ומצוות, ואף קרא לכל יהודי באשר הוא לעסוק בכך{{הערה|נדפס בלוח היום יום י"ח סיון: "בזמן הזה בעקבתא דמשיחא ממש, החובה על כל אחד מישראל לדרוש בטובת זולתו, בין זקן בין צעיר, לעוררו לתשובה, למען שלא יצא חס ושלום מכלל ישראל".}}.

עם עלותו של הרבי לכס הנשיאות, החל במערכה נרחבת להשפיע על כמה שיותר יהודים שומרי תורה ומצוות שיפסיקו להתבדל ולדאוג רק לחינוך בני קהילותיהם, וינצלו את הכוחות העומדים לרשותם על מנת לעסוק בקירוב והפצת יהדות.

במסגרת זו, קרא הרבי לחסידי חב"ד לצאת ל[[מבצע מצה]] ו[[מבצע ד' מינים]], ועוד, כשבהמשך הצטרפו למבצעי מצוות אלו גם [[עשרת המבצעים]] וה[[בתי חב"ד]] שהיוו את גולת הכותרת בפעילות החב"דית שמחוץ למסגרת הפנים-קהילתית.