עריכת הדף "
המצור על לנינגרד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==היסטוריה== בתחילת חודש תמוז תש"א, זמן קצר לאחר תחילת מבצע ברברוסה במהלכו פלשו ארבעה מליון חיילים של צבא גרמניה לברית המועצות{{הערה|פלישה שבאה במפתיע בכ"ז סיון תש"א, לאחר שבתקופה שקדמה לכך הרוסים שיתפו פעולה עם הגרמנים במספר היבטים.}}, החלה מועצת הפועלים של לנינגרד לגייס אלפי אנשים לבניית ביצורים להגנה על העיר, ותוך זמן קצר נבנו עשרות אלפי קילומטרים של ביצורים גדרות מכשולים חפירות ובונקרים מסביב לעיר, מה שבסופו של דבר הצליח להציל את העיר מכיבושה על ידי צבא גרמניה. כעבור חודשיים של מלחמה עיקשת הצליחו הגרמנים להביס את הכוחות הסובייטים ולבודד את לנינגרד מצידה האחד, וב[[י"ב אלול]] [[תש"א]] החלו להפגיז את לנינגרד, כאשר הפינים שחברו לגרמנים, סירבו להפציץ בעצמם את העיר. הגרמנים הטילו על העיר למעלה מ-6,000 פצצות תבערה, כשהם מכוונים בעיקר לבתי חולים, חנויות, תחנות אספקת חשמל, ומוקדים אזרחיים נוספים. במקביל להפצצות על העיר, המשיכו הכוחות הגרמניים לכתר במהירות את העיר, ובט"ז אלול הצליחו להשלים את טבעת המצור ולנתק את כל קווי האספקה של העיר ופרבריה, כאשר קו האספקה היחיד שנותר היה דרך [[אגם]] לדוגה, תוואי מיושן שתנאיו לא התאימו לתעבורה של אספקת צרכי העיר ולא פעל בו מזח ולא היו בו דרכי גישה נאותות. לאחר כיתור העיר ובידודה, החליט הצבא הגרמני להפנות את רוב כוחות לתקיפת מוסקה וחזיתות נוספות, תוך נקיטת אסטרטגיה מכוונת של הרעבת תושבי לנינגרד למוות עד להחלשתם וכניעתם. עם זאת נמשכו ההפצצות על העיר ועד חודש כסלו תש"ב הטיל חיל האוויר הגרמני 66,200 פצצות תבערה ו-3,499 פצצות נפץ חזקות על לנינגרד. במהלך כל תקופת המצור שנמשכה למעלה משנתיים, ניסתה ברית המועצות לפרוץ מספר פעמים את המצור ובמהלך הקרבות נהרגו בעיר ובקרבות סביבה קרוב ל-2 מיליון אזרחי ברית המועצות, לצד עשרות אלפי חיילים גרמניים. במהלך כל תקופת המצור הוטלו מעל ל-100,000 פצצות ונהרגו באופן ישיר מעל ל-16,000 בני אדם ונפצעו מעל ל-33,000 אזרחים. בעקבות ההתקפות המאסיביות, שרר בעיר מחסור קיצוני במזון ובחשמל, שהוביל להקצבת מזון ומצוקת רעב קיומית לצד מחלות זיהומיות רבות. בל' חשון תש"ב, עם תחילת החורף, הוקם מסדרון אספקה צר על פני הקרח של נהר הלאדוגה, שהקל מעט על המצוקה הקיומית, אך לא היה מספיק עבור צרכי העיר עם מליוני התושבים שחיו בה. מסדרון זה קיבל את הכינוי 'דרך החיים' (ברוסית: Дорога жизни). המצור ההדוק נמשך עד שכוחות ברית המועצות הצליחו להבקיע אותו במבצע "ניצוץ", כאשר לאחר קרבות אכזריים הצליחו להתגבר על הביצורים הגרמניים העצומים בדרום אגם לדוגה וב[[י"ב שבט]] [[תש"ג]] פתחו מסדרון יבשתי ללנינגרד. הגרמנים המשיכו לכתר את העיר משאר צדדיה במשך שנה נוספת, עד שנסוגו כליל ב[[ב' שבט]] [[תש"ד]]. בין ההיסטוריונים ניטשת מחלוקת בנוגע למספר הסופי של הקורבנות במהלך המצור, כשלפי כל ההערכות נהרגו מעל למליון אזרחים וחיילים, רובם מרעב ומחלות.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף