עריכת הדף "המסע לרוסטוב (תרע"ו)" (פסקה)

==המסע==
ב[[ט"ז חשוון]] [[תרע"ו]], בימי [[מלחמת העולם הראשונה]], כאשר הגרמנים התקרבו לעיר [[סמולנסק]] הסמוכה לעיירה [[ליובאוויטש]], עזב [[אדמו"ר הרש"ב]] את העיירה יחד עם בני ביתו.

תחילה לא הוחלט על יעד קבוע, וב[[כ' בחשוון]], יום הולדתו של [[אדמו"ר הרש"ב]], שהו בעיר [[אוריול]], שם הגיעה בקשה מהקהילה היהודית ב[[רוסטוב על הדון]](בפרט בהשתדלות ר' מנחם מן בערמאן), שבניהם למדו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שאדמו"ר הרש"ב יבוא לגור עימם וההוצאות יהיו על חשבון הקהילה. אדמו"ר הרש"ב קיבל את בקשתם וביום [[כ"ח בחשוון]] הגיע לרוסטוב, שנים עשרה יום לאחר היציאה מליובאוויטש, והיא נקבעה למרכז חסידות חב"ד.

בהיותם בדרך, התבטא הרבי הרש"ב באזני בנו, [[אדמו"ר הריי"צ]], כי [[אדמו"ר האמצעי]] התיישב בליובאוויטש בחודש מרחשוון, וכעת - מאה ושתיים שנה לאחר מכן, בחודש מרחשוון [[תרע"ו]], הם עוזבים את ליובאוויטש, וביאר באזניו ביאור נפלא על משקל המספר ק"ב - מספר השנים בה שכנה מרכז חסידות חב"ד בעיירה ליובאוויטש.

המעבר מליובאוויטש לרוסטוב נחשב לגלות הראשונה מתוך עשרת הגלויות המוזכרות בפתגמו של [[אדמו"ר הריי"צ]] "[[עשר גלויות גלתה ליובאוויטש]]".

אחרי נסיעת הרבי ובני ביתו מליובאוויטש, נשארה הישיבה תומכי תמימים ללמוד בישיבה עוד שנתיים וחצי. אחרוני התלמידים עזבו את העיירה ליובאוויטש, בדרכם לישיבה ב[[קרמנטשוג]], בשלהי קיץ [[תרע"ח]] (1918).

באותה תקופה התיישבו ברוסטוב הרבה חסידי חב"ד שברחו מהמלחמה, ועד שנת [[תרפ"ד]] הייתה רוסטוב מרכז חסידות חב"ד. אחד מהם היה ר' מנחם מן ברמן, שהיה מגדולי העשירים ברוסטוב וביום [[י"ט בכסלו]] תרע"ו התקיימה בביתו ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בהשתתפות עם אדמו"ר הרש"ב.

ב[[תרע"ח]] פתח אדמו"ר הרש"ב ברוסטוב את בית ה[[דפוס עזרא]], ובו הודפס [[סידור רוסטוב]].

{{מסעות רבותינו נשיאינו}}
[[קטגוריה:מסעות רבותינו נשיאינו]]
[[קטגוריה:תולדות חייו של אדמו"ר הרש"ב]]