עריכת הדף "המנון" (פסקה)

==היסטוריה==
במדרש בספר שמות מופיע המושג לראשונה: {{ציטוטון|והיו מלאכי השרת באים לומר הימנון לפניו}}{{הערה|שמות רבה, כי תשא, פרשה מה, סימן ב}}.

בתקופה המודרנית, ההמנון שימש בעיקר תנועות מהפכניות, לאומניות, ורעיוניות, שאימצו את ההמנונים ושרו אותם בכנסים הפומביים שלהם וסחפו באמצעותם המונים.

בין ההמנונים שזכו לתפוצה הרחבה ביותר הוא 'האינטרנציונל', ששימש כהמנון השמאל הפוליטי העולמי ואומץ על ידי הזרמים הסוציאליסטיים לסוגיהם שתרגמו אותו לעשרות שפות, ובבתי חינוך רבים היתה חובה לשיר אותו בצוותא מידי בוקר, כאשר ברוסיה לדוגמה היווה הדבר מוקד חיכוך עם ילדים יהודיים שסירבו לשיר את ההמנון בשל תכני הכפירה הכלולים בו{{הערה|שליחות חיי, רחל זמיר.}}.

המנון נוסף שהגיע לתפוצה עולמית הוא 'המרסייז'{{הערה|מאויית לעיתים בטעות גם כ'מרסלייז'.}} ששימש כהמנון המהפכה הצרפתית.

לעיתים שימש ההמנון כביטוי לרחשי לב שונים, דוגמת המנון שחובר על ידי נכבדי הקהילות היהודיות בפולין לכבודו של [[נפוליון בונפרטה]], הגדוש בשבחים וברכות על עמידתו לימין נתיניו ושחרורם מעולם של הפריצים והבאת שוויון{{הערה|זאת בניגוד לדעתו של אדמו"ר הזקן שראה בנצחונו סכנה רוחנית לעם ישראל ופעל לנפילתו. ההמנון נדפס ב'אסתלק יקרא' עמוד 61.}}.

בתקופת הקמתה של [[מדינת ישראל]] נפוצו ההמנונים השונים כביטוי לתנועות הרעיונות שסחפו את הנוער היהודי, בהם המנוני המחתרות, ההמנון הלאומי, ועוד.