עריכת הדף "הלל צייטלין" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרל"א]] ב[[עיירה]] ה[[חב"ד]]ית [[קורמא]]. משפחתו של ר' הלל הינה מצאצאיו של ר' יוסף, "דער אלטער חזן" מקורמא, שהיה מן החסידים הנלהבים הראשונים של [[אדמו"ר הזקן]].

ר' הלל קיבל תורה וחסידות מרבה של קורמא הרב [[זלמן דוכמן]], אחיו של החסיד [[מרדכי יואל דוכמן]]. במשך שנה קיבל ר' הלל תורה מפיו של ה[[אדמו"ר]] [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|ר' שלום בער מרצ'יצא]], נכדו של אדמו"ר ה'[[צמח צדק]]'.

במשך השנים עבר ממקום למקום וגם אישיותו עברה גלגולים שונים ומשונים, אך הוא שב אל צור מחצבתו (בתשובה מוחלטת וְזַכָּה כתשובתם של אנשי נינוה, כהגדרתו), ופרסם אלפי מאמרים, קונטרסים וספרים, שבהם רב חלקה של תורת הסוד והחסידות.

בשנים [[תרצ"ב]]-[[תרצ"ג]] עודד [[אדמו"ר הריי"צ]] במכתביו את ההתדברות איתו, בדבר הפצת ה[[חסידות]] ואיגוד הכחות של הסופרים מגזע [[אנ"ש]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]], חלק ב, עמ' תטו, תיז, תקא; יא, עמ' שעא.}}, ובשנת [[תרצ"ד]] השתתף עם [[הרבי]] בוועד למען אספקת מצות ליהודי [[רוסיה]]{{הערה|שם, ג, עמ' סג.}}.

מאמריו "שמועסן איבער דער חב"דישער וועלט-אנעהמונג" [=שיחות אודות השקפת העולם של חב"ד] - שנדפסו בשנת [[תרח"צ]] - נכתבו על פי הזמנת אדמו"ר הריי"צ, ולפי התוכנית היה עליו לכתוב מאמרים נוספים (ביניהם: ההדרת קונטרס 'עיון תפילה' מ[[אדמו"ר האמצעי]], וכתיבה אודותיו), והרבי עצמו היה מעוניין להדפיסם בעיתונים או בחוברות לעצמן{{הערה|שם, יא, עמ' שיא-שיג.}}.

כמה מכתביו של ר' הלל צייטלין אודות החסידות, יצאו לאור בתרגום לאידיש בשנים האחרונות בהוצאת "מעיינותיך". ביניהם הספר "מבוא לחסידות ולדרכה של חב"ד" (יצא לאור בשנת תשע"ח).