עריכת הדף "הוראת שעה" (פסקה)

==בהלכה==
מקור הכח של חכמים ונביאים לעבור על דברי תורה, מופיע בגמרא ב[[מסכת יבמות]], על יסוד הפסוק "אליו תשמעון{{הערה|דברים יח, טו.}}, שאפילו אם הנביא אומר לך לעבור על אחת מכל מצות התורה לפי שעה - יש לשמוע לו{{הערה|יבמות צ, ב.}}

עם זאת, חז"ל מסייגים שבכל הנוגע ל[[עבודה זרה]], אפילו אם הנביא אומר זאת לפי שעה בלבד, אין לשמוע לו{{הערה|סנהדרין צ, א.}}.

הטעם לכך, מופיע בדברי הרמב"ם שכשם שהרופא חותך לפעמים ידו או רגלו של אדם כדי להציל את חייו, כך לפעמים כאשר השעה צריכה לכך, יכולים בית דין להורות הוראת שעה לעבור חלק ממצוות התורה, כדי שיתקיימו כל המצוות, בדומה ללשון חז"ל על חולה שיש בו סכנה שמחללים עליו את השבת "חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה"{{הערה|רמב"ם הלכות ממרים ב, ד.}}.

מלבד הדוגמה הידועה של אליהו הנביא שהקריב קרבן בהר הכרמל בזמן איסור הבמות, בין הדוגמאות שמביאים חז"ל להוראת שעה, היא יציאתו של [[שמעון הצדיק]] מחוץ למקדש כשהוא לבוש בבגדי כהונה על אף האיסור{{הערה|יומא סט, א.}}, ו[[עזרא הסופר]] אמר את שם ה' המפורש מחוץ לבית המקדש{{הערה|יומא סט, ב.}}.

בדורנו, נקבע דין [[היתר מכירה]] באופן של הוראת שעה לשמיטה של שנת [[תרמ"ט]] בלבד (אלא שלאחר מכן הוארך שוב ושוב על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]]). בדומה לכך רבי [[יחיאל ויינברג]] בעל ה'שרידי אש' התיר להשתתף בתנועות נוער מעורבות לפי שעה, כדי שנשים לא יאבדו את דתם (אלא שיש שממשיכים להשתמש בהיתר זה עד ימינו, אף שניתן לכתחילה כהוראת שעה בלבד, וחלק מההגדרות של הוראת שעה הוא שהם לזמן מוגבל בלבד).