עריכת הדף "ההתנגדות לתורת החסידות" (פסקה)

==ההתנגדות בתחילתה==
להתנגדות זו היו מספר גורמים, כשהעיקרי מביניהם; עובדת התגלותה של החסידות לאחר משיח השקר שבתאי צבי ימ"ש שתוצאות מעשיו היו הרות אסון, לכך נולד החשש כי תנועה זו תגרור תוצאה דומה. גורם נוסף לכך היה הויכוח על איסור לימוד הקבלה. בתחילת תקופת החסידות, ריכז "וועד ארבע הארצות" את החרם{{הערה|החרמות רוכזו בקונטרס בשם '''זמיר עריצים וחרבות צורים''', יצאה לאור בתקל"ב בברודי.}} נגד החסידים.

גם [[הגר"א]] יצא נגד החסידות והחסידים, וזאת בשל טעויות שהוטעה על ידי המתנגדים. מסופר שכמה מן המתנגדים נשבעו בפני הגר"א שהחסידים אכלו ושתו בתשעה באב ורקדו עם ילדה. האמת שעמדה מאחורי שבועתם הייתה, כי תשעה באב חל באותה השנה ב[[שבת]] (וממילא האכילה והשתיה מותרים), ואחד החסידים רקד כשילדתו התינוקת הייתה על ידיו.

מניעים נוספים להתנגדות, היו שמועות השווא הרבות שהופצו על כי החסידים אינם יראי שמים, ומזלזלים בקיום מצוות מסוימות{{הערה|1= יהושע מונדשיין במאמרו [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=23647&hilite=75cfec11-d488-4aa6-a239-827d7e3f50e1&st=דרכי+התורה+דרכי+נועם&pgnum=110 '''סילוף דברי חסידות'''] בכרם חב"ד כרך ד' גליון א.}}. וכן הרמת קרנם של היהודים פשוטי העם, על ידי החסידים, שטענת ההתנגדות לזה הייתה, כי קירוב היהודים הפשוטים גורר בעקבותיו זלזול בכבוד התורה.