עריכת הדף "הגניזה החרסונית" (פסקה)

==הגניזה{{הערה|באריכות עם כל הפרטים, ראה בהקדמה ל"גניזה החרסונית" באגרות אדמו"ר הזקן, נכתב על ידי ר' [[שלום דובער לוין]] הספר הראשי ב[[ספריית ליובאוויטש]].}}==

בשנת{{הערה|על פי מכתב אדמו"ר הריי"צ בקובץ [[התמים]] א' עמ' ח (10).}} [[תרע"ח]] בתקופת המהפיכה הקומוניסטית, נפרצו משרדי "הבולשת" של הצאר ב[[רוסיה]], וסוחרים שונים שדדו משם, ארכיון מכתבים חסידיים עתיק, עליהם חתומים [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]], ועוד.

בקיץ [[תרע"ח]] החלה המכירה באודסה. בתחילה היו טענות שונות על זיוף עקב חשדות על המוכרים, אך רבים{{הבהרה|מי?}} מהטוענים חזרו בהם עקב חותמת של הממשלה שהייתה על המסמכים המעידה כי המסמכים נמצאו בבית הצדיק רבי [[ישראל מרוז'ין]], בעת חיפוש שעשתה הבולשת בביתו והוחרמו ממנו. הרב [[שמואל גוראריה]] קנה חלק גדול מהמכתבים ושלח אותם ל[[אדמו"ר הרש"ב]] - כתשורה.

'''הגניזה כוללת''':
*כתבי יד הכוללים: ענייני קבלה, ביאורים במקרא ואמרות חז"ל, סיפורים ומכתבים [מ[[הבעש"ט]] ותלמידיו -[[המגיד ממעזריטש]] ו[[אדמו"ר הזקן]] ועוד].
*ספרים מודפסים.
*קלף משורטט ומוכן לכתיבה.
*חותם של [[הבעל שם טוב]]
*כלי [[כסף (מתכת)|כסף]] בשביל [[בשמים]] של [[הבעל שם טוב]] (כלי [[כסף (מתכת)|כסף]] בצורת [[דג]], כלי [[כסף (מתכת)|כסף]] בצורת [[מגדל]] וכלי [[כסף (מתכת)|כסף]] בתמונת [[עץ]]).

אוצר כתבי היד הינו מתקופה של כמאה וחמש עשרה שנה ומתחלק לארבעה חלקים, א - דורו של רבי [[אדם בעל שם]] והצדיקים הנסתרים שבזמנו [מ[[תנ"ח]] עד [[תצ"ד]]]. ב - דורו של [[הבעל שם טוב]] והצדיקים הנסתרים והגלוים שבזמנו [מ[[תצ"ד]] עד [[תק"כ]]]. ג - דורו של [[המגיד ממעזריטש]] ותלמידיו [[החבריא קדישא]] [מ[[תק"כ]] עד [[תקל"ג]]]. ד - דורם של תלמידי [[המגיד ממעזריטש]] [מ[[תקל"ג]] עד [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] ב[[תקע"ג]]].

החל משנת [[תרע"ח]] החלו המכתבים להתפרסם בבימות שונות{{הערה|1=[il.bidspirit.com/ui/lotPage/kedem/source/catalog/auction/29598/lot/164677/%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%96%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D?lang=he סקירה על עשרה מקומות בהם התפרסמו המכתבים, באתר בית המכירות קדם].}}.

בחודש [[מר חשון]] [[תרע"ט]] החל [[אדמו"ר הרש"ב]] - בהיותו ב[[רוסטוב]], לבקר את הכתבים, על פי מכתב אדמו"ר הריי"צ הוא ישב על הכתבים כשלש-ארבע שעות ביום. הוא סיים את העיון בחורף [[תר"פ]] והביע דעתו כי תוכן הכתבים אמיתי, אך אין הכתבים מקוריים כי - אם העתקה - ושגיאות שונות שנמצאו בהם, אינם אלא טעויות המעתיקים.

פרסום הגניזה, כנראה לראשונה, היה בספר [[חכמי ישראל בעש"ט (ספר)|חכמי ישראל בעש"ט]] מאת הרב [[דוד שיפרין]], שיצא לאור בשנת [[תרפ"ד]] בארצות הברית. כידוע, אדמו"ר הריי"צ התנגד להוצאת הספר לאור{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=435 אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"א עמ' שצח.]}}, יש הטוענים כי הסיבה היא עקב פרסום קטעים "רגישים" מהגניזה בספר, אך הספר הודפס לפני שמכתבו של אדמו"ר הריי"צ בנוגע להתנגדותו הספיק להגיע ל[[אמריקה]].

הכתבים של הגניזה עברו ב[[ירושה]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]], וחלק מהם יצא עימו מברית המועצות. בשנת [[תרצ"ה]] הוא החל לפרסם אותם טיפין טיפין בגליונות [[התמים]], והביע את דעתו לאות כי נכונים הם.

את הגניזה כפי שפורסמה ב"התמים" סידר לדפוס הרב [[פנחס משה כ"ץ]] יחד עם דובער יודביץ.

מכתבים מ[[אדמו"ר הזקן]] הכלולים בגניזה נדפסו בספר [[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)]]{{הערה|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58792&st=&pgnum=515 אגרות קודש אדמו"ר הזקן עמ' תלה].}}.