עריכת הדף "דמי חנוכה" (פסקה)

==טעם המנהג==
[[קובץ:העיתונות מדוחת על דמי חנוכה לחיילי צהל מהרבי מליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|150px|העיתונות מדוחת על דמי חנוכה לחיילים מהרבי מליובאוויטש]]
אף שלמנהג זה אין מקור, עד שהרבי התבטא על כך שהוא התייגע למצוא את מקורו ללא הצלחה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4609&pgnum=194 שיחות קודש תשל"ד חלק א' עמוד 174].}},
[[הרבי]] הסביר במכתב{{הערה|נר שמיני ה'תשל"ג, נדפס ב'ניצוצי אור' עמ' 35}}, את טעם המנהג:
{{ציטוט|תוכן="לעניין מעות חנוכה, שהכוונה בנתינתם לילדים, לקשר הוראות חנוכה בלימוד שיש ללמוד ממעות אפילו ב[[התבוננות]] קלה. כי מצד אחד, הרי יש למעות כוח גדול, שמי שיש לו הרבה מעות הוא עשיר, ואפילו [[עשירות|עשיר]] גדול, ומי שאין לו הוא [[עני]] ורש. ומצד שני, הרי הכסף כמו שהוא לעצמו אינו אף אחד מג' צורכי האדם - מזון, לבוש, בית - אלא שבו ועל-ידו אפשר לקנות כל צורכי האדם, ולא עוד שבו ועל-ידו יכול לקיים מצוות ה[[צדקה]] וגמילות חסדים וכמה מצוות, מה-שאין-כן אם הכסף יהיה מונח בקופסה ללא ניצול וללא תועלת.

אחת הנקודות העיקריות בחינוך הילדים הוא להסביר לו באופן שיידע ויזכור תמיד אשר ה' יתברך נתן לו "הון תעצומות" - כוחות כבירים בשכל ובמידות שב[[לב]] ובמעשה בפועל, אלא שצריך לנצל אותם במילואם, היינו שינצלו כוח ה[[שכל]] בלימוד ה[[תורה]] ועד לאופן ד"יגעת", שאז בוודאי יקויים בו "ומצאת", ועל-דרך זה במידות שבלב לאהוב את ה' ואת התורה ואת כל יהודי וכל הדברים הראויים לאהוב אותם, ולירא ולברוח מכל הדברים שיש לברוח מהם, שלכן צריך ללמוד בהתמדה ושקידה ומשמעת, לדעת את הטוב ואת המעשה אשר יעשה. ואז הוא לא כמו שהוא בנוגע לכסף גשמי, שהרי בגשמיות מי שאין לו הוא עני, אבל ברוחניות יכול כל אחד להיות עשיר, ובלבד שינצל את הכוחות שניתנו לו, שהרי מובטח הוא "יגעת ומצאת", אלא שבזה ניתנה לו הבחירה, ואין הדבר תלוי אלא בו וברצונו, ואין לך דבר העומד בפני הרצון.

וכשמסבירים כל זה לילד באותיות המתאימות ובדברים היוצאים מן הלב, ועוד ועיקר מראים לו דוגמה חיה, אז מאיר עיני שניהם ה', שגם הנותן מעות חנוכה וגם המקבל אותם מוסיפין והולכין בנר מצווה ותורה אור, מחיל אל חיל ועד שנעשים מופת לרבים".}}

למנהג דמי חנוכה נמצאים רמזים נוספים{{הערה|לקוטי לוי יצחק, ליקוטים ואגרות עמוד שנ"ח.}}:
*בגמרא במסכת שבת מובא האיסור להשתמש באור של נרות חנוכה, והדוגמה שהגמרא מביאה היא 'להרצות מעות', ומכך משמע שהיו מתעסק עם מטבעות על יד הנרות.
*חג החנוכה הוא חג החינוך, ודרך החינוך היא שכאשר מתחילים ללמד ילד נותנים לו מעות.
*על פי פנימיות הענינים חנוכה קשור עם קו השמאל שלכן מדליקים אותו דווקא בצד שמאל של הפתח, וצד השמאל קשור עם כסף כמו שנאמר "בשמאלה עושר וכבוד".
*את פרשת מקץ קוראים תמיד בחג החנוכה, ובה מוזכר רבות ענין הכסף: התשלום של האחים על התבואה, הכסף משנה שהביאו איתם בפעם השניה שירדו למצרים, הכסף שיוסף החזיר להם בשקים, והמתנות שקיבלו מיוסף לאחר שהתגלה להם - ובפרט בנימין שהיה הצעיר ביותר, שקיבל כסף כפול.

===קירוב הגאולה וחיזוק ההתקשרות===
בשנת תשל"ח התבטא הרבי כי נתינת דמי חנוכה מזרזת את הגאולה, היות שבמקום להשתמש בזה לדברי חולין מנצלים זאת לקדושה, בדוגמת נתינת הצדקה עליה נאמר "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה".

בשבת [[פרשת ויצא]] תשנ"ב, אמר הרבי שנתינת דמי חנוכה בפרסום המתאים ובהוספה והרחבה, יש בה כדי לחזק את ה[[התקשרות]] לרבותינו נשיאינו{{הערה|ראו גם במכתב א' ויגש תשל"ט שנדפס בשבועון בית משיח גליון 1204 עמוד 17 שכן הוא בנוגע לכל דמי חנוכה, שכאשר אדם נותן לחברו ממון שאיתו הוא היה יכול לקנות חיי נפשו, הוא מתקשר עמו בקשר נפשי.}}.