עריכת הדף "דוד משה אולידורט" (פסקה)

==תולדות חיים==
[[קובץ:דוד אולידורט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אולידורט עובר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] יחד עם בנו ר' אליהו]]
נולד ב[[מוסקבה]] ב[[י"ד אלול]] [[תשי"ז]] לר' [[מרדכי אולידורט]] וזוגותו מרת מלכה. בעקבות רדיפות הממשלה והבולשת הרוסית, בהיותו בגיל 7 הוכרחו הוריו להכניסו ללימודים בבית הספר הכללי, ועל אף גילו הצעיר, בשנתיים בהם למד שם נמנע מחילולי שבת והתגעלות במאכלות אסורות במסירות נפש.

בתקופה זו הושפע רבות מאת הרב [[אהרן חזן]], דבר שעיצב את אישיותו.

בהיותו בגיל 9 קיבלו הוריו אשרת יציאה מברית המועצות, ועם עלייתם לארץ התיישבו ב[[בני ברק]].

לאחר מלחמת ששת הימים, עברו להתיישב ב[[ירושלים]].

כשהגיע לגיל [[ישיבה קטנה]] נכנס ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ובגיל 16 [[נסיעה לרבי|נסע לחצר הרבי]] לשם הגיע לראשונה ב[[כ"ג אלול]] [[תשל"ג]]. 

הרבי אמר לאמו ביחידות שהיות שמנשבות רוחות בחוץ עדיף שישאר ללמוד כאן, ונשאר ללמוד בשכונת [[קראון הייטס]]. בין התלמידים בבית חיינו באותן שנים התייחד בבקיאותו המופלגה בתורת החסידות ובזכרונו ידע מאמרי רבותינו בלשונם {{הערה|הרב [[דוד אבא זלמנוב]] שלמד עמו בחברותא מעיד כי כאשר למדו מאמרי [[תרס"א]] והיה מחסור בספרים, היה הוא קורא מבפנים ואילו ר' דוד היה מתקן קריאתו בעל פה.}}.

חודשים ספורים לאחר מכן בהיותו בגיל צעיר ביותר, נכנס לעבוד במערכת [[ועד הנחות התמימים]] והחל לשכתב מתוך הזכרון את מאמרי הרבי שנאמרו בעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] בחגים ובשבתות. בשנת [[תשל"ו]] החלו להסתמך יותר ויותר על ה[[הנחה|הנחות]] שכתב, ועם נסיעתו של הרב [[צבי גרינבלט]] בשליחות הרבי לארגנטינה בשנת [[תשל"ח]], הפך להיות הכותב העיקרי של [[מאמר|מאמרי]] הרבי.

ביטוי ליחסו המיוחד של הרבי לחזרת המאמרים על ידו היה בערב [[ראש השנה]] [[תשמ"ג]]. לאחר שהרבי אמר מאמר חסידות ארוך ועמוק במיוחד, אמר לרבי המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] שכל הנוכחים לא הבינו את המאמר, והרבי שאל: "דוד האָט אויך ניט פאַרשטאַנען?" (= האם גם דוד לא הבין?){{הערה|כך העיד הרב [[אברהם ברוך פבזנר (פריז)|אברהם ברוך פבזנר]] ששמע בפירוש מפי הרב גרונר עצמו בסמיכות למאורע}}. 

בשנת [[תשמ"א]] התחיל גם לעבוד עבור ה[[ועד להפצת שיחות]] יחד עם הרב [[יעקב לייב אלטיין]] והרב [[נחמן שפירא]] בעריכת ה[[ליקוט]]ים השבועיים, ועסק בזה עד סוף [[תשמ"ג]].
משנת [[תשמ"ז]] השתתף בעריכת הליקוטי שיחות שיצאו לאור מאז ב[[לשון הקודש]].

במשך שנים ארוכות היה מתרגם סימולטנית את דברי הרבי לעברית, והתרגומים היו משודרים באוזניות לחסידים ואורחים שישבו בתוך אולם ה[[התוועדות]] ולא הבינו את שפת האידיש בה דיבר הרבי. באחת ההזדמנויות כשהרבי החל לפתע לדבר בשפה הרוסית, היה היחיד בחדר השידורים שהבין את דברי הרבי, ותרגם סימולטנית לעברית, כששאר המתרגמים לשפות השונות החלו להאזין לתרגום שלו, ולתרגם אותו חזרה לשפה עליהם הופקדו.

לאחר נישואיו עם רעייתו ביילא בת הרב [[שרגא פייביל רימלר]], קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] ובין עבודתו בהנחת תורת הרבי התפרנס כמתכנת מחשבים.

בשנות הסמ"ך חדל מעבודתו במחשבים, והקדיש את כל זמנו לעבוד ב[[הוצאת ספרים קה"ת]] בעיקר כעורך ראשי וכמנהל תוכן.

כותב קבוע ברבעון התורני '[[היכל הבעל שם טוב]]', ואף משמש בו כיועץ מערכת.