עריכת הדף "דוד לייב חן" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[ח' שבט]] [[תרע"ד]] בעיירה החסידית [[נעוועל]] לאביו הרב [[פרץ חן (ברמ"ש)|פרץ חן]] ולאמו מרת חנה פריידע דבורה. בילדותו החרימה הממשלה את כל הרכוש של המשפחה ושלחה אותה מנעוול והם קבעו דירתם ב[[קרמנצ'וג]] שם ר' דוד לייב נכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]]. בחודש אייר [[תר"צ]] כשהשלטונות עצרו את המגיד שיעור הרב [[מנחם מענדל גריבוב]] התפזרה הישיבה ור' דוד לייב נדד בין סניפי תומכי תמימים המחתרתיים ב[[ויטבסק]], [[רוסטוב]], [[יקטרינוסלב]] ולבסוף הגיע לישיבה שהתקיימה ב[[כותאיס]], [[גרוזיה]].

בשנת [[תרצ"ט]] נסע לבקר את משפחתו שבנתיים עברו ל[[מוסקבה]], ובמהלך הביקור השתדך עם רעייתו מרת רבקה בתו הבכורה של הרב נחמן שטראקס מחסידי ברסלב{{הערה|סבא של יוסלה שוחמכר הידוע מ[[פרשת יוסל'ה שוחמכר]].}}, שבאותה שנה חזר ממחנה עבודה בגין היותו שומר מצוות.

לאחר נישואיו התגורר תקופה קצרה במוסקבה עד שפרצה [[מלחמת העולם השנייה]] והם ברחו לעומך רוסיה עד לעיירה קרנגדה שבקזחסטן שם שהו כמה משפחות מאנ"ש. הקים יחד עם אביו בית כנסת במקום ושם נולד בנו בכורו יוסף.

בתום המלחמה היה מהראשונים שהתיישבו ב[[לבוב]] במטרה לצאת משם את רוסיה. עם התארגנותם של החסידים ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' הוא הפך את ביתו לבסיס כללי לאנ"ש שעברו דרך העיר על אף הסכנה שהייתה כרוכה בדבר, הוא איפשר להם להתאכסן בביתו ולערוך שם התוועדויות ומניני תפילה.

הבית היווה למעשה מוקד לזיוף הדרכונים עמם יצאו אנ"ש מברית המועצות. בבית זה שכלל שני חדרים בלבד לנו עשרות אורחים, ביניהם מארגני הבריחה, ושם גם נערכו הפגישות החשאיות.

למרות המאמצים, לא הצליחו האחים חן וביניהם ר' דוד לייב ומשפחתו לצאת את ברית המועצות. בחורף תש"ז עצרו אנשי הק.ג.ב. חסידים רבים שהיו קשורים לארגון הבריחה ורק בדרך נס לא עלו על עקבותיהם של האחים חן. ר' דוד לייב ומשפחתו נותרו להתגורר בלבוב.

בחורף של שנת [[תש"י]] נעצר בלבוב יחד עם אחיו [[אברהם אהרן חן|אברהם אהרן]] על ידי ה[[נ.ק.וו.ד.]] בחשד שהשתתף בארגון הבריחה ההמונית ב'יציאת רוסיה תש"ו', ובאשמת הפצת יהדות וחתירה תחת השלטון. במשך כמה חודשים נחקר עונה כדי להוציא ממנו ידיעות נוספות על חסידים נוספים אך בגבורה הוא לא הפליל איש. בחג הפסח במסירות נפש ניזון מסוכר ומים ולא נכשל באכילת חמץ.

לאחר מעצרו נשפט ונשלח לעשר שנות גלות ועבודת פרך. במחנה שמר תורה ומצוות במסירות נפש ועל השבת לא וויתר. באחד המשלוחים שקיבל מרעייתו הגיע אליו באורח פלא ספר תהלים, אך בגלל שהספר היה גדול, ר' דוד לייב העתיק אותו על פיסות נייר קטנות אותם כרך לספר קטן. בהמשך לאחר יציאתו מרוסיה רצה להעניק את הספר לרבי אך הרבי הורה לו שישאיר את התהלים אצלו וממנו יאמר מדי שבת מברכים.

מאסרו נמשך עד שנת [[תשט"ז]]. לאחר מכן במשך כעשור ניסה לצאת מגבולות ברית המועצות ללא הצלחה ורק בשנת [[תשכ"ט]] קיבל על ידי שוחד את היתר היציאה והוא ומשפחתו יצאו את גבולות המדינה והתיישבו על פי הוראת [[הרבי]] ב[[ירושלים]] על יד חמיו.

בירושלים עבד בקרית הנוער וקבע עיתים לתורה בבוקר ובערב. תפילתו היתה ייחודית ונמשכה שעה ארוכה. היה מקושר לרבי וזכה להיכנס כמה פעמים ל[[יחידות]]. בשנת [[תשמ"ג]] הגיעה הוראה מ[[המזכירות]] למנות כחבר ב[[כולל חב"ד]] בירושלים. מדי שבת וגם לעת זקנתו הלך רגלי מרחק רב עד ל[[כותל המערבי]] והתפלל ב[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] בעיר העתיקה.

נפטר ב[[י' חשוון]] [[תשס"א]] ונטמן בחלקת חב"ד הר המנוחות בירושלים על יד אביו.