עריכת הדף "דובער בוימגרטן" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[ברוקלין]] ב[[כ"ה מנחם אב]] [[תרפ"ב]], לאביו הרב זאב בוימגרטן ולאמו מרת מיריל. בבחרותו היה מראשוני התמימים אתם ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] את ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] בהגיעו לאמריקה בשנת [[ת"ש]].

לאחר [[השואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים בגרמניה. אדמו"ר הריי"צ רצה לשלוח להם מתנה לפסח מ[[ארצות הברית]] [[יין]] ל[[ארבע כוסות]], ור' בערל שהיה גר אז ב[[קראון הייטס]] התעסק בייצור יין - הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב [[חיים נאה]].

ביום השני של [[חג השבועות]] [[תש"ד]] מינה אותו אדמו"ר הריי"צ לשמש בהרכב של שלושה [[תמימים]] (יחד עם ר' [[מאיר גרינברג]] ור' [[מנחם מענדל פלדמן (בולטימור)|מענדל פלדמן]]) שישמשו כעין 'בית דין' וידאגו למצבם של ישיבות תומכי תמימים ואחי תמימים ברחבי ארצות הברית{{הערה|בהתוועדות [[חג השבועות]] תשי"ד הזכיר הרבי את בית דין זה ופעולותיו, וציין לשבח את הרב בוימגארטן שהיה זה שפעל בצורה טובה ביותר דווקא משום שהניח את שכלו על הצד - על כך ראה: [https://col.org.il/files/uploads/original/2025/08/68aac27d51666_1756021373.pdf מאחורי הקלעים של השיחות; תש"י - תשט"ו], עמ' 20 - 24.}}. בהמשך ללימודיו בישיבה, מינהו אדמו"ר הריי"צ כאחראי על מחלקת 'אחי תמימים' בסניף הישיבה שבברוקלין.

עם עלותו של הרבי לכס הנשיאות, החל הרבי לדרוש מהצעירים לעסוק בהפצת היהדות חוצה לקהלים שאינם שומרי תורה ומצוות, והרב בוימגארטן נעמד בראש העוסקים בכך, ומאוחר יותר בשנת [[תשט"ו]] נמנה על מקימי [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]] ועל ראשי פעיליה.

בשנת [[תשט"ז]] החל לשלוח אותו הרבי למדינות שונות באירופה ובדרום אמריקה, ובשנת [[תשי"ח]] נשלח על ידי [[הרבי]] לשליחות קבועה ב[[בואנוס איירעס]] שבארגנטינה, ובחודש מרחשוו תשכ״ג התיישב בארגנטינה, והיה לשליח הראשון במקום. באותם שנים היתה ממוקמת בבואנוס איירעס הקהילה היהודית הגדולה ביותר בדרום אמריקה ושם החלה הפעילות החב"דית הראשונה בדרום אמריקה, ושימש כראש ישיבת חפץ חיים בבואנוס איירעס ושלח כל״ה תלמידים לארץ הקודש ולצפון ארצות הברית חלקם לתומכי תמימים וחלקם לפאנאוויטש וסלאבאדקא וקול תורה. כאשר הגיע למדינת ארגנטינה, קיבל שורה של הוראות מיוחדות מהרבי, ביניהם להוציא לאור בשפת המדינה, ספרדית, את [[קונטרס ומעין]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]. 

הוא היה מיוזמי ה[[פגישה עם חב"ד|פגישות]] עם סטודנטים באוניברסיטאות וכדומה, ופעל רבות גם ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]].

===מכתביו===
לאורך כל שנות חייו כתב מכתבים רבים לידידיו, וחלקם הפכו לנכסי צאן ברזל בתיעוד ההיסטוריה של [[חסידות חב"ד]]. לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הריי"צ ביקש הרבי לקבל את מכתביו משנות נשיאות כ״ק אדמו״ר הריי״צ לידידו החסיד הרב [[צבי שוסטערמאן]], והרבי שמר אותם לאורך כל שנות הנשיאות במגירות שולחן משרדו הפרטי.

במכתב אישי שכתב בחורף [[תשל"ב]] הוא מעיד על עצמו בין הדברים: {{ציטוטון|לימדתי בתור ראש ישיבה בישיבת חפץ-חיים, חמש שנים בהצלחה גדולה הן על אתר שנשתנה מצב התלמידים לגמרי לטוב מהקצה אל הקצה והן בשילוח תלמידים לישיבות. הצלחתי לשלוח כל"ה תלמידים ל[[ארץ הקודש]] ולצפון אמעריקה וגם אחדים מהם שלא יכולתי לשכנעם לנסוע ל[[תומכי תמימים]] נסעו לקול תורה, סלבודקה, פונוביץ' והדומה. וגם כאן נודעו תלמידיי בידיעותיהם ב[[תורה]] וב[[יראת שמים]] וכו'}}.
[[קובץ:ספר תולדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תדפיס מתוך ספר שיצא על תולדותיו של הרב בוימגרטן]]

===פטירתו===
פעולותיו בארגנטינה נמשכו עד לפטירתו ב[[ט"ז אדר|ט"ז אדר ראשון]] [[תשל"ח]] בעת ביקורו באנגליה.
פטירתו הייתה לאחרי [[ראש חודש כסלו|האירוע שעבר הרבי בתשל"ח]], שאז הוא ועוד שני חסידים מסרו שנותיהם לחיי הרבי בפני ארון קודש, וכך הווה שכולם נפטרו באותה שנה.

על מצבתו נרשם: {{ציטוטון|עוסק בצורכי ציבור ורב פעלים ורבים השיב מעון הרביץ תורה ברבים ועסק ב[[מסירות נפש]] בהפצת היהדות והמעינות, שליח הרבי במדינת ארגנטינא}}.