עריכת הדף "דבר מלכות מקץ" (פסקה)

==סיכום השיחה==
*'''סעיפים א'-ג'.''' ב[[חנוכה]] חוגגים ב[[הדלקת נרות חנוכה|הדלקת נרות]], לעומת שאר ה[[יום טוב|ימים טובים]] בהם חוגגים ב[[אוכל|סעודה גשמית]] - כי החידוש בחנוכה הוא שבו היתה הצלה רוחנית. ובעומק יותר: גם שאר ה[[חג]]ים קשורים עם רוחניות, והחידוש בחנוכה הוא, שהרוחני שבו נעלה יותר: כל החגים קשורים עם [[לחם]] [[מים]] ו[[יין]], המורים על נגלה דתורה (וסודות התורה), וחנוכה קשור עם [[שמן]] המורה על '''רזין דרזין שבתורה''' - הסודות הכי עמוקים.
*'''ד' - ח'.''' מדוע דוקא בזמן ירוד של גזירת [[יון]] התגלה ענין כה נעלה של רזין דרזין שבתורה? '''הביאור:''' התגברות ה[[חושך]] מביאה להוספה בהתגלות ה[[אור]]. החושך בזמן יון - היה שעל ידי [[יניקת החיצונים|יניקתם]] מחכמת התורה{{הערה|שהרי גם הם היו לומדים אותה, אלא שהיו לומדים ללא הרוחניות שבה.}} רצו לטמא את השמן, חכמת התורה - להכחיש את האלוקות שבה. '''ולכן''' הנצחון היה דוקא על ידי פך שמן - ידיעת אלוקות, שעל זה היונים לא יכלו לשלוט. אמנם אז לא התגלתה פנימיות התורה בשלימות, אלא '''רק פעלה בלימוד ה[[נגלה]]'''; ובהתגברות החושך כיום, התווסף בגילוי פנימיות התורה כשלעצמה{{הערה|בתורת החסידות.}}. ובעומק יותר: ההוספה בגילוי פנימיות התורה אינה רק בגלל התגברות החושך, אלא בגלל [[דור השביעי|ההתקרבות לגאולה]].
*'''ט' - י"ד.''' 2 הענינים הסיבות אודות גילוי תורת החסידות (מצד התגברות הגלות, או כהכנה לגאולה), קשורים ל[[פרשת מקץ]] ש[[שם|שמה]] מורה על קץ הימים ([[סוף הגלות]]) וקץ הימין (תחילת הגאולה). גם התוכן של הפרשות [[וישב]] - [[מקץ]] - [[ויגש]] - [[ויחי]] קשור לגאולה, כיון שבפרשיות אלו מסופר על עבודת [[יעקב]] ו[[יוסף הצדיק|יוסף]], ששניהם יחד עניינם גאולה בפועל. כדברי יעקב{{הערה|בראשית מ"ז ט'.}} {{ציטוטון|מעט ורעים היו ימי שני חיי}}, ש'''כל עוד שהגאולה לא באה בפועל ימיו הם מעטים וחסרים.''' '''הוראות:''' חיזוק ה[[אמונה]] והתשוקה והציפייה לביאת המשיח, והוספה ב[[הפצת המעיינות|הפצת תורת החסידות]], והוספה במבצע חנוכה.