עריכת הדף "דבר מלכות ויגש" (פסקה)

==סיכום==
{{ציטוט צף|שע"פ הודעת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, כבר סיימו את כל ההכנות לגאולה, וכעת צריכים רק להמשיך את הגאולה בפועל בגשמיות וחומריות העולם (חומריות שנעשית לגשמיות), בגלוי לעיני בשר.}}
*'''א - ג:''' בתחילת הפרשה נראה מדבריו של [[יהודה]] ל[[יוסף הצדיק|יוסף]] שהוא מתייחס מתוך הכנעה וביטול (שנראה שהם היו אז במצב ירוד) לעומת סוף הפרשה שבה נאמר "ובני ישראל פרו וירבו" שנראה ממנו שהיה לישראל חוזק ועוצמה, ואיך מסתדר הסתירה?
*'''ד:''' הביאור בזה, שבדיוק להיפך, זה שיהודה הלך ליוסף ללא מורא ופחד על אף היותו אז "השולט בכיפה"{{הערה|מקץ מב, ו}}, מראה על החוזק והעוצמה שהיה לישראל ב[[מצרים]].
*'''ה:''' לכאורה יש להקשות, שהרי בסופו של דבר לתוקף של [[יהודה]] לא יצא דבר, הרי המשנה למלך היה בכלל אחיו יוסף, אלא שבאמת התוקף הזה פעל חידוש,(אלא שהוא לא היה לאותו שעה) שלאחר מכן קרא [[יעקב]] ליהודה שיקים ישיבות במצרים, ולא ליוסף, מפני שהיה צריך לתוקף שלו.
*'''ו - י"ב''' יש ללמוד מהתוקף של יהודה, כמו בזמן [[אחשוורוש]] ש[[מרדכי]] היה בבחינת ש"לא יכרע ולא ישתחווה", שגם לנו בדורנו '''יש את הבחירה לעמוד בתוקף למען שמירת התורה והמצוות,''' ואף יותר מזה הממשל בעצמו {{הערה|באותו מקום - [[אמריקה]], שכונתה באותה שיחה "מלכות של חסד"}} עוזר לעמוד בתוקף על שמירת ה[[תורה]] והמצוות.
*'''י"ג - י"ד:''' עניין זה מתבטא עם [[ה' טבת]]{{הערה|שחל ביום חמישי של אותו שבוע}}, שהממשל בעצמו עוזר בהבאת הספרים חזרה ל[[ספרייה]], ומכן יש הוראה לכל אחד ואחד שיקנה בה' טבת ספרים, והדבר הזה יזרז עוד יותר את פדיון הספרים השבוים חזרה.