עריכת הדף "דברי כיבושין" (פסקה)

==מקור המנהג==
המנהג מופיע לראשונה ב[[מסכת תענית]]: "סדר תעניות כיצד? מוציאין את התיבה לרחובה של עיר, ונותנין אפר מקלה על גבי התיבה ובראש הנשיא ובראש אב בית דין, וכל אחד ואחד נותן בראשו הזקן שבהן אומר לפניהן '''דברי כבושין'''"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=10&daf=15&format=pdf מסכת תענית טו, א].}}.

הטעם למנהג הוא כפי שכותב [[הרמב"ם]]: "כדי לעורר הלבבות לפתוח דרכי התשובה"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=20&perek=5&hilite= ספר זמנים, הלכות תעניות ה, א].}}.

על אף שהמנהג במקורו מופיע לגבי תעניות הנערכות בעקבות בצורת ומחסור בגשמים, הרב [[יחיאל מיכל אפשטיין]] בספרו [[ערוך השולחן]] מקשר בין המנהגים וכותב: "וכן בכל תענית כשאומרים דברי מוסר - יאמרו קודם תפילת מנחה"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9102&st=&pgnum=275 ערוך השולחן סתקע"ט ס"ג].}}.

המנהג נקבע דווקא לזמן [[תפילת מנחה]] היות וימי התענית הם ימי עבודה רגילים, ולא ניתן לדרוש מהציבור להישאר ולשמוע דברי כיבושין בשעות הבוקר על חשבון זמן העבודה{{הערה|1=מאותה סיבה גם נוהגים לקרוא את ה[[הפטרה]] של ימי התענית דווקא בזמן [[תפילת מנחה]] ולא בזמן תפילת שחרית. להרחבה, ראו: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9223&st=&pgnum=196 לבוש - אורח חיים סתקס"ו ס"ב].}}.

בפועל נוהג זה לא התפשט בתפוצות ישראל.