עריכת הדף "דאורייתא" (פסקה)

== הגדרת מושגים ==
דין דאורייתא כולל את כל הדינים שנמסרו ל[[משה רבנו]] בהר סיני. כלומר הן דינים הכתובים בתורה (במפורש או שנלמדים מפסוק) והן דינים שהם "[[הלכה למשה מסיני]]", כלומר דינים שאין להן מקור בתורה שבכתב והם בבחינת [[תורה שבעל פה]]. "דאורייתא" הוא מונח ב[[ארמית]] שמשמעתו "של ה[[תורה]]", כינויים נוספים הם "דבר תורה" או "דברי תורה".

בנוסף, המונח [[מצווה]] משמש בדרך כלל דווקא להוראות דאורייתא, בניגוד להוראות דרבנן (מתייחסים בשיח ההלכתי ל"תרי"ג מצוות" שהן מן התורה לעומת "ז' מצוות דרבנן" ושאר תקנות וגזירות חכמים). בשיח ההלכתי מקובל להתייחס ל"דין/איסור/חיוב דאורייתא" לעומת "דין/איסור/חיוב דרבנן".

=== דרבנן ===
{{ערך מורחב|דרבנן}}
דרבנן הוא כינוי לתקנות גזירות ומצוות שתקנו חז"ל במשך הדורות, ואין להם מקור בתורה, (אמנם ישנם מקומות שחז"ל מצאו רמז לתקנה או למצווה בתורה, לימוד זה נקרא אסמכתא). חיוב דרבנן קל יותר מחיוב דאורייתא, וכן בספק בדין דרבנן אפשר להקל.

דינים דרבנן נקראים גם "תקנת חכמים" או "גזירת חכמים" (גם בקיצור: "תקנה" או "גזירה" בסתם).

=== דברי קבלה ===
{{ערך מורחב|דברי קבלה}}
בין דין דאורייתא לדין דרבנן יש גדר אמצעי שנקרא '''דברי קבלה'''. כלומר מצוות או חיובים שנאמרו על ידי הנביאים, או שנלמדות (בדרכי הלימוד של התורה שבעל פה) מן הכתוב בספרי ה[[נביאים]] וה[[כתובים]]. דברי קבלה אינם כתוקף של דיני התורה, אך הם יותר חמורים מדינים דרבנן. יש בהם גם צד קל יותר משאר דיני דרבנן, אלא נידונים כדיני דאורייתא, שכן במקרים מסוימים החמירו חכמים בדבריהם יותר מדיני התורה, ובדברי קבלה לא החמירו כבדיני תורה{{הערה|[[מסכת ראש השנה|ראש השנה]] יט, א.}}.

דוגמה למצווה מדברי [[קבלה]] היא [[פורים]] שנתקנה על ידי הנביאים.