עריכת הדף "גיל הנעורים" (פסקה)

==המעלה והזהירות==
{{ציטוט צף|הנוער בכלל והנוער היהודי בפרט, אינו חושש להתייצב מול אתגרים או קשיים. להיפך, אם הם חוששים שמחשיבים אותם ומתייחסים אליהם בתור יצורים חלשים, או לא מבוגרים, או שחושבים שהם אינם מוכנים או אינם רוצים להתמודד עם אתגרים - זוהי הדרך הבטוחה ביותר להרגיז אותם ולגרום להם לאבד את הבטחון|ממכתב הרבי בתרגום מאנגלית, שבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 11}}
בהזמנות בה נשא [[אדמו"ר הריי"צ]] דברים בפני קבוצת עסקנים צעירים התבטא שרואה הוא עליהם מעלות רבות, יכולות, נחישות ורצון לפעול, וחסרון אחד - עובדת היותם צעירים, אדמו"ר הריי"צ הפטיר: "חסרון זה יסתדר עם הזמן"...{{הערה|מפי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]], בעת אסיפת הערכות לצוות [[קעמפ גן ישראל]] בשנת [[תשט"ז]] בבניין הפנימייה של ישיבת תומכי תמימים ברחוב איסטערן פארקווי בקראון הייטס. *מענדי קורטס, '''"קח גם לעצמך"''', ראיון עם הרב [[יוסף יצחק חדקוב]], {{שבועון כפר חב"ד}} גליון 2121 עמוד 44.}}.

הרבי דיבר פעמים רבות על המעלה המיוחדת של גיל זה, והסביר כי מצד אחד בגיל זה המרץ הניתן לאדם עדיין בשלימות, וצורת חיי האדם למשך כל ימי חייו הולכים ונקבעים, ולכן יש חשיבות לעשות את השינוי דווקא עכשיו, כאשר יש גם את היכולת וגם את הכוחות להשתנות, מה שאין כן בגיל מאוחר יותר, כאשר אופי האדם ואורח חייו כבר הולך ומתקבע, ויחד עם זה - כבר אין לו את המרץ של גיל הנעורים{{הערה|ראו לדוגמה אגרת מתאריך י"א שבט תשכ"ב.}}. הרבי קישר זאת לדברי חז"ל שכאשר יהודי מקדש עצמו מעט מלמטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה, שבגיל הנעורים הדבר מודגש יותר, שכוחם חדש, והם מצויים בשיא המרץ שלהם, ועוד לא נכנסו במלחמת החיים{{הערה|ממכתב ה' תשרי תשכ"ג. הוספה לקובץ ועד הנחות בלה"ק פרשת וילך תשפ"ב.}}.

כיון ששנים אלו מעצבות את ההכנה לחיי משפחה, דווקא בשנים אלו ישנה הדגשה שההורים יעשו כל שביכולתם כדי להנחיל לילדים [[דוגמה חיה]] של חיי משפחה יהודיים מלאים{{הערה|ממכתב ו' טבת תשל"ז. נדפס בשבועון כפר חב"ד גליון 1845 עמוד 6.}}.

נקודה נוספת שהרבי ציין בהקשר זה היא העובדה שהמחנכים של הנערים צריכים לזכור שכל אחד מהנערים בתוך שנים ספורות יהפוך לדמות משפיעה בחוג פחות או יותר גדול, וכל השפעה שמצליחים להחדיר בנערים, מכפילה את עצמה באלו שיושפעו מהם{{הערה|שם=תולדות|1=[https://w3.chabad.org/media/pdf/1141/nExI11416221.pdf מאגרת מתאריך כ"ב תמוז תשט"ו, קונטרס ועד הנחות בלה"ק פרשת תולדות תשפ"א].}}.

כיון שבתקופה זו תהליך ההתבגרות והגידול הטבעי של הנער גורם לכך שהוא יהיה רגיש יותר והעצבים שלו מתוחים יותר כשלעומת זאת השכל עדיין לא חזק דיו להשקיט את התפרצויות הרגש, יש להיזהר מלהביא את הנערים למצב שיגרום להם להיות מתוחים יותר. מסיבה זו יש גם חשיבות שהנערים ילמדו דווקא במקום שהם מרגישים בו בנוח יותר, ולא לכפות עליהם ללמוד במקום שיגרום להם לחוסר נוחות{{הערה|ממכתב הרבי, נדפס בלקוטי שיחות חלק ל"ד עמוד 245. ראו גם במכתב בתרגום מאנגלית שנדפס בשבועון כפר חב"ד גליון 2080 עמוד 8: "זמן בחיים שמכיל מתח ניכר. במשך התקופה הרגישה של גיל ההתבגרות, חשוב שלא לעשות שום דבר שעלול להחריף את המתח . . זוהי חובתו המקודשת של כל אדם קרוב ויקר, ובייחוד של ההורים, לעשות כל דבר שעשוי להיות מסייע לשלוות הנפש של הנער הצעיר, ולעשות את המאבק שלו קל יותר, ובודאי למנוע כל דבר שעלול להחליש את כח הרצון שלו להיות חסין בפני ההשפעות של הרחוב".}}. דרך נוספת לסייע לנוער להתגבר על חוסר האיזון בין השכל והרגש המאפיין גיל זה, הוא באמצעות הוספה בלימוד ה[[חסידות]] המסייעת בהשלטת המוח על הלב{{הערה|'מכתבים מהרבי' עמוד 64. נדפס גם בספר 'עצות בנפשי' עמוד 230.}}.

בשל חוסר האיזון המאפיין את גיל הנעורים, יש להימנע מלזעזע את עולמו הפנימי של הנער או לערער דברים המקודשים בעיניו, אף אם הוא טועה, כיון שהדבר עלול לערער את כללות היחס שלו לעניני קדושה מבלי יכולת לתקן זאת, והדבר עלול אף לפגועו הן בבריאותו הנפשית והן בבריאותו הפיזית{{הערה|שם=חלק יז|אגרות קודש חלק י"ז עמוד רטו.}}. הדבר אמור גם בנוגע לפגיעה בדמויות שהוא מושפע מהם, כיון שלאחר שהנער פורק מעליו עול, קשה מאוד להשפיע עליו שיחזור להתנהג ב[[קבלת עול]].