עריכת הדף "בקי" (פסקה)

==עניינם בעבודה==
שלושת העניינים דברכה קדושה ויחוד הם שלושת הדרגות דהמשכת קדושה בעולם:

המשכת האלוקות שלצורך חיות העולמות נרמזת ב'''ברכה''', כי העולם נברא באות ב' שהיא ראש תיבת ברכה{{הערה|בראשית רבה פ"א.}}.

המשכת האור הסובב כל עלמין נרמזת ב'''קדושה''', כפי שנאמר "אשר קדשנו במצוותיו" – שהקדושה נמשכת ע"י (תורה) ומצוות. והטעם שהמשכת האור הסובב נקראת קדושה, כי קידושין הם אירוסין, ועניין זה שייך דוקא לתורה. וההסבר, על הפסוק "תורה צוה לנו משה מורשה"{{הערה|דברים לג ד'.}} דרשו רז"ל{{הערה|בפסחים מט, ב.}} אל תקרי מורשה אלא מאורסה{{הערה|וקאי על נגלה דתורה, שהרי רק הנגלה דתורה התגלה במתן תורה - ואז הי' אירוסין בלבד}}, וכמארז"ל{{הערה|שם=שמו"ר|שמו"ר ספט"ו}} "העולם הזה אירוסין היו, שנאמר{{הערה|הושע ב, כא.}} "וארשתיך לי לעולם". אלא שהמשכה זו (שע"י תורה ומצוות, הגם שהיא נעלית ביותר) אינה חודרת בפנימיות העולם, אלא נמשכת בבחינת "מקיף".

וה'''יחוד''' הוא (כפי שמסיים במדרש{{הערה|שם=שמו"ר}}): "אבל לימות המשיח{{הערה|שאז יהיה גילוי פנימיות התורה.}} יהיו נישואין, שנאמר{{הערה|ישעיה נד, ה.}} "כי בועליך עושיך"{{הערה|ראה בכ"ז - לקו"ת ברכה צ"ג ד. שה"ש מח, א. סידור (עם דא"ח) ברכת נשואין קלח, ג ואילך. אוה"ת שה"ש ע' תז, ועוד.}} – ונישואין הוא יחוד פנימי.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:מושגים במבט החסידות]]